|
|
|
חלום חדש Ɠ)
פורסמה בתאריך: 10/10/2007 09:26
חלום מספר 3
ישנתי מאוחר –שפוכה לגמרי, ולצערי גם התעוררתי בזינוק – עקב צלצול טלפון שקטע את חלומי
אני זוכרת רק חלק כאן ממנו.
החלום :
אני בהופעה, , כנראה שביתי הקטנה אחת מהמציגים.
יש מלא ילדים וגם מבוגרים המציגים בהופעה,
ההופעה תחת כיפת השמים.
בחלק של "הבמה" יש מאיין כיכר קטנה שהמציגים אמורים לרקוד סביבה.
אני זוכרת את הריקודים בהופעה לא משהו יוצא דופן – מאוד פשוט ונוטה אפילו לילדותיות.
זכור לי מהחלום שני דברים: אחד שהשחקנית הראשית הופיעה , עברה בי תחושה (בחלום) שאני יכולה לעשות את התפקיד שלה "בקלי קלות" ואולי אפילו טוב יותר גם בלי להתאמן , וקטע נוסף: שבשלב מסוים בהופעה, הבמאי הזיז את הכיכר, והושיב ממול אישה (לא יודעת מיהי בערות) וכול מי שעבר שם וניתקל בזיז שהיה בקטע של הכיכר נפל ועף לכיוון שלה היא אספה אותו לחיקה.
זכור לי כי חשבתי בחלום : כמה נבזה מצידו לא לתקן את הזיז , או להסיט את הילדים שלא יתקלו בזיז, ובכלל למה היה צריך להזיז את הכיכר הזו? ההופעה מסתיימת ואני קמה ללכת, הבמאי ואני משוחחים – מה שבחלום ניראה "לא מציאותי" – ואני אומרת לו שאני יכולתי לעשות את התפקיד הראשי ללא בעיה – ותשובתו הייתה – ברור ! כי זו את .
לא הבנתי כיוון שאני "מבוגרת" והשחקנית ילדה כבת חמש .
הוא אמר : אני שנים מחפש אותך, יש לי תמונה שלך מגיל חמש והוא מראה ליאת התמונה , אני מביטה ורואה את ביתי הצעירה (של היום) בתמונה , ומציינת זאת בפניו, הוא אמר כן, אבל זו את. ואז הוא שוב הזכיר ששנים הוא "מחפש" אחרי, ואת חייו הקדיש לחיפוש הזה, והיום כאשר ראה אותי בקהל , למרות שעברו ארבעים שנה מאז, הוא הכיר אותי מיד וידע שאני אותה אחת. ויתרה מכך, ציין בפני כי לקח לו כמה שנים בעצם להבין שאותה ילדה בתמונה כבר בוגרת, אך זה לא מנע ממנו להמשיך בחיפושים . ואמר – או הציע (לא זוכרת מה מבניהם) ניפגש ליד הרכב שלי עוד מעט. אני הנדתי בראשי והלכתי לכיוון החניה.
אני ניגשת לכיוון החניה ללכת הביתה , אני לבד ..
היה שם שולחן, בצד השולחן, על הרצפה, היו מונחת מספר מחברות בערימה , אחת על השנייה, שבחלום הבנתי שהם מחברות שלי מכיתה א' או ב' . אני לקחתי את ערימת המחברות הזו והנחתי על נייר עטיפה (צבעוני כזה כמו של מתנות) והתחלתי לעטוף אותם – יחד בערימה .
באותו הזמן ניגש אלי הבמאי , כאשר אני כמו יושבת על הארץ ועוטפת , ו"לחש" לי באוזני :
ניפגש ליד האוטו שלי, בחניה, ואני ככה מזיזה אותו ממני בעזרת תנועת כתף, וכמו משתיקה אותו , כדי לא להסב תשומת לב האנשים סביבנו, ולא עונה לו, והוא שוב "לוחש" (במרכאות כיוון שלחישתו נאמרת כך שמי שנימצא לידנו שומע), ואני כועסת עליו על "לחישתו, מנידה בראש לאשר דבריו, והוא לא מניח לי – כמו חושה שהיעלם לו שוב , התחושה שאני ניגשת לרכב שלי ונוסעת בלעדיו.
התעוררתי מצלצול הטלפון – מבולבלת ולא מבינה – ולא הצלחתי לזכור יותר .
פרשנות שלי : כרגע די לא מאורגנת בגדול :
מסר שנימסר לי כול חיי, לא מובא למודעות שלי , והוא חוזר על עצמו אני לא מתייחסת.
לא יודעת מהו – אולי להביט קדימה, להרפות את העבר, אולי ההיפך להתייחס לעבר בהיבט הקדימה . גם אם מדובר בקשר חיובי.
פרשנותכם ?
| | | בהודעה זו צפו 14 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
