|
|
|
כלומר הצוואה של אביך הוא צו עבורך
פורסמה בתאריך: 16/10/2007 11:54
צו לשמור על אמא
לנהל את עניניה
לדאוג לה ולטפל בה
לעיתים קרובות כשאחד מבני הזוג נפטר הוא מותיר צוו לאחד הילדים שאולי הכי קרוב אליו בנשמתו או בליבו
אתה או את
תדאג לאמא או לאבא במקומי.
זה הצורך שלו להשאיר איזו הגנה למי שנשאר מאחור
להעביר את האחריות שנשא בה עד כה למי מהילדים.
זו אחריות כבדה שהושמה על כתפייך
הייתי מציעה לך לשתף פעולה עם יתר בני המשפחה כדי לקבל החלטות שיתחלקו בין כולכם.
לדעתי כרגע את נאלצת להאבק במי שסותר את דעתך לגבי הטיפול הנאות באמא.
ואם מצבה יחמיר והיא לא תוכל להשאר בביתה
או מצבה יורע והיא תלך לעולמה
האם זה אומר שאת נכשלת למלא את צוואתו של אביך?
לא פלא שאת מוכנה להתעמת מול אחיך ובלבד שלא להפר את הצוואה של אביך.
במה שאת תופסת כפגיעה באמך.
עד איפה מגיעים גבולות ההגנה שלך עליה?
דבר נוסף לעיתים קרובות אחרי פטירת אחד ההורים נכנסים למערבולת של חשש לגורל ההורה השני.
רוצים לשמור אותו קרוב כדי לא להיות יתומים.
מבינים שהאובדן ממשי ולא רוצים להניח ולשחרר.
זהו דבר טבעי .
אנשים שבוחרים בתהליכים דמנטיים כדי להפרד מהעולם הזה הם אנשים שפוחדים מהמוות ולכן עושים אותו בהדרגה.
הם כמו בהדרגה מעבירים את הדירה שלהם
את התודעה שלהם
לעולם האחר למימדים אחרים ומאפשרים תהליך פרידה ארוך ממנם.
עבדתי עם חולי דמנציה וקשה מאד להשאיר אותם בביתם בייחוד אם הם ניידים.
הם משוטטים ברחובות.
מבוהלים.
שגרת יומם נעלמת והם זקוקים לה.
בשלב מסויים הם נכנסים לחרדה כי הם מבינים שהם שוכחים ושהעבר שלהם והחיים שלהם מתרחקים מהם ונשמטים מידיהם.
לפעמים יש תקופה ממושכת של אלימות . אגרסיביות קשה כלפי הסובבים אותם.
ואחר כך חודשים של בכי בלתי פוסק בלי סיבה.
קשה מאד להשאיר חולי דמנציה בבית.
ואולי אחיך קורא את התמונה שעומדת להתרחש והוא מבוהל וחרד מפני העתיד בדיוק כמוך.
רק שכל אחד מכם מבטא את החרדה בדרך אחרת.
מנסיוני מוסיקה חד משמעית עובדת להיטיב את מצבם הנפשי.
היתה לנו חולה בבית האבות שלא זיהתה אף אחד וגם את בתה לא
פעם הצעתי לבת להביא לה מוסיקה שהיא אהבה להקשיב לה
היא הביאה לה דיסק זמירות ביידיש
ואותה חולה התחילה לשיר את המילים כולן היו שמורות בזכרונה!
מאליו ברור שהשמענו לה את המוסיקה בחדרה בכל יום.
המוסיקה היא עוגן לתודעה שהולכת ומטשטשת
גם אם נדמה שאין שם אף אחד ששומע.
את כרגע מוצפת רגשית בגלל המחשבה על האובדן הטרי של אביך ועל האובדן המתמשך של אמך
למעשה היא כבר לא שם
ולכן גם לא הופיעה בשולחן האוכל בחלומך.
ואולי כרגע את זקוקה לזמן כדי לעכל ולדעת מה עומד בפניכם כמשפחה.
התמודדת עם הרבה בשנים האחרונות.
הרבה מוות.
משתתפת בצערך ומאחלת לך הרבה כוחות בהתמודדות הנוכחית.
| | | אתה נמצא במקום בו מחשבותיך נמצאות הקפד שמחשבותיך יהיו במקום בו אתה מבקש להיות. הרב נחמן מברסלב. | | | בהודעה זו צפו 10 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
