|
|
|
אח זו... (בבקשה לדמיין מבטא יקי כבד)
פורסמה בתאריך: 16/10/2007 13:36
נילי יקרה.
כמעט עשית לי התקף לב הבקר.
התחלתי לקרוא את חלומך ואמרתי לעצמי: אח, סוף סוף מישהי חולמת עלי.
מיד הלכתי להסתרק, לבשתי חולצה נקיה
אפילו ניקיתי מאחורי האוזניים.
רק בסוף הבנתי שאת חלמת על דוד אחר ולא על דוד (האחר).
זה יפה ככה?
ראשית - מאד מצאה חן בעיני ההשוואה שעשתה אופיר יקירתנו, צואה = צוואה.
אני בהחלט מסכים גם לניתוח המבריק שלה.
ברשותך אומר מעט מילים על החלום הזה מנקודת מבטי.
הנה פעם נוספת מופיע המספר 3. הפעם הוא בצורה של שלושת אחיך. במציאות הסכסוך גם עם אחותך אבל בחלום היא איננה מופיעה ולא בכדי.
חשוב שנבין דבר-מה בסיסי בחיים בכלל.
האנשים הקרובים אלינו ביותר, בני המשפחה עצמם, בני הזוג, הילדים, ההורים, (במקרה הזה לא הסבתא של השכנה ממול...) הם אלה שאיתם אנחנו צריכים לעשות את התיקונים המשמעותיים ביותר.
לא סתם אנחנו קשורים אלה באלה בעבותות של שנאה/אהבה.
בני משפחה מהווים לא רק "משפחה" בשר ודם אלא גם קבוצה רוחנית מגובשת המתפקדת יחד מדור לדור בגילגולים השונים, לעיתים מצטרפים אחרים ופורשים בחיים אחרים, לעיתים נגרעים אחדים באותן נסיבות אבל הגרעין הקשה של אותה קבוצה רוחנית שריר וקיים בכל הגילגולים עד שמגיע מהלך חיים שבו אותו קילקול מיתקן.
או אז מסתיים תפקיד הקבוצה הרוחנית הזו כקבוצה וכל אחד מחבריה יכול לבחור לעצמו מהלך חדש, משפחה רוחנית חדשה, גילגולים חדשים.
לעולם איננו יכולים לדעת מתי דברים נפתרים ולכן איננו יכולים גם לדעת מי עושה מה למי ולמה ומתי.
כמובן כאשר אנחנו נמצאים בגוף הפיזי.
לאחר שהגוף הפיזי סיים את תפקידו, או אז עולה הנשמה אל ממד גבוה יותר, שם היא יכולה לחוות את חייה, לבדוק מה עשתה ומה עוד נותר לעשות, לברר עם "החבר'ה" מי ממשיך לעוד גילגול ומי פורש, מה עליה להשלים והיכן וכיצוא באלה דברים.
אך אין זה הכל. חשוב לזכור עוד דבר אחד חיוני בחיים על פני כדור הארץ והוא זה:
כל מה שאנו רואים אצל זולתנו הוא רק השתקפות של מה שקיים אצלנו.
כאשר אנו כועסים (או אוהבים) על מישהו בגלל תכונה X הקיימת אצלו, אנחנו למעשה כועסים (או אוהבים) על אספקטים מסוימים הקיימים אצלנו ורק משתקפים אצל ההוא.
איננו בהכרח מודעים לדברים האלה הקיימים אצלנו ואני מניח שרבים יכחישו שקיימת אצלם כזו תכונה (ולא משנה איזו) אבל תת-ההכרה שלהם יודעת ומודעת היטב ולפיכך גם מכוונת את ההתנהגות ההכרתית של האדם.
מושאי שנאותינו ואהבותינו אינם נקרים בדרכינו כך סתם. אנחנו "מזמנים" אותם עבורינו, בדיוק כמו שהם מזמנים אותנו עבורם.
החל מאדם זר שאנו חולפים על פניו לשניה ברחוב וכלה בבני המשפחה הקרובים ביותר.
(כמובן גם היכרויות וירטואליות בכל מיני פורומים באינטרנט...).
יוצא מכל זה שהחלום הנ"ל בא להפציר בך נילי יקירתי, להגיע ראשית כל לשלום עם עצמך.
עד כדי כך הסכסוך קשה שהוא מגיע לבסיס עצמו, למקור הראשוני שלו, למספר 3, והריב על הצוואה הוא רק אספקט אחד מכל מה שיש.
לאחר שתשיגי את השלום עם עצמך, השלום עם בני משפחתך יגיע כאילו מאליו.
הביטוי העז ביותר לענין הזה הוא עשיית צרכייך באמצע הרחוב, בפומבי. עד כדי כך את רוצה וצריכה להיפטר מהעול הזה שאת מוכנה לרוקן את כל הפסולת, הלכלוך, הרגשות הרעים, הכובד הזה שאת סוחבת על גבך כל כך הרבה גילגולים, במהירות, באמצעי המיידי ביותר ובמקום הקרוב ביותר והעובדה שזה בלב הפומביות רק מדגישה עבורך את הצורך למהר ולעשות את זה והייתי אומר אפילו כמעט בכל מחיר, ודאי שבמחיר צניעות, בושה, אולי אפילו התבזות עצמית.
את חייבת לקחת את עצמך בידים ולעשות מעשה כדי לסיים את הסכסוך הזה, לפנות מקום לאהבה, לפירגון, להתחשבות.
אולי תרצי לזרוק עלי כסא עכשיו אבל אלה דברי.
אסיים בהבטחה: אם תחלמי עלי, מבטיח לך שלא אריב איתך בחלום (אני לא רב בחלומות אף פעם וגם מעט מאד בחיים הארציים) ואפילו אתן לך פרח.
אשמח לשמוע בשורות מרנינות.
יום עגול
-נשיקה- | | | בהודעה זו צפו 13 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
