|
|
|
נילי חביבתי
פורסמה בתאריך: 16/10/2007 15:39
אי הופעה של מישהו הוא בעל משמעות בדיוק כמו הופעה.
חשוב לזכור שכל דבר בעולם שלנו נושא בקרבו גם את ניגודו.
העובדה שציינת את אי-הופעתה של אחותך, צריכה להראות לך עד כמה יש לה חשיבות בעיניך.
האם את כועסת עליה יותר? אולי מכיוון שהיא כאילו "בגדה" בג'נדר והלכה יחד עם הבנים?
אני מאד מאד מאד שמח שאת עושה עבודה על עצמך. אין לך מושג איזו תועלת תצמח מכך, לא רק לך אלא לעולם כולו. כל כעס המשתנה לרגשות חיוביים מעלה את רמת הטוב בעולם כולו והרי ידוע שהאוקיינוס הגדול ביותר מורכב מטיפות קטנטנות.
מילת מפתח נוספת שעליך להסתגל אליה היא סבלנות.
זו אמנם מילה נדושה, כל כך משומשת עד שכמעט והיתה לזרה (תשאלי כל עולה חדש...) אבל את זה באמת את צריכה לחוות וללמוד.
דברים אינם מתעכבים סתם לאנשים מסוימים בעוד שלאחרים חולפים אירועים שונים כהרף עין.
אין שום דבר מקרי בעולם הזה ולמה שקורה לנו בני האדם. הכל נעשה מתוך בחירה שלך, בין היא מודעת ובין אם לאו.
את בחרת לחוות - בין השאר - תהליך ממושך.
אני מניח שיש לך הסטוריה של גלגולי חיים בהם לא בדיוק חווית סבלנות ואת זה הגעת ללמוד כאן ועכשיו.
לגבי הדרך והכיוון - הם תמיד, אבל תמיד נכונים. אפילו אם לכאורה הם אינם נראים כך ואת חוטפת חבטות בראש על ימין ועל שמאל, האמיני לי שזו הדרך, זה הכיוון ואין בלתם. את הרי יודעת זאת היטב מאחר ואת צועדת בה. אם תזדקקי לדרך אחרת, היא תגיע ואז תצעדי בדרך החדשה.
אולי לא תבחיני בכך אבל זה יקרה.
למען האמת, בכל דקה של חיינו אנו משנים את הדרך.
כיצד אני יודע זאת?
בגלל הנשימה.
כל נשימה ושאיפה של אויר לריאות היא פניה לדרך חדשה שאני מחליט עליה. זו הבחירה החופשית שלי לנשום את הנשימה הבאה (או לא...). הנשימה אגב, היא הפעולה היחידה לחיים שיש לנו עליה שליטה רצונית מלאה.
אז שאי בגאון את דרכך, היא סוגה בשושנים.
יום עגול ונפלא
-נשיקה- | | | בהודעה זו צפו 12 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
