תכלית המזון על פי היוגה הוא להאריך את תוחלת החיים, לטהר את המחשבה, ולהעניק חוסן גופני.
היוגה סוטרה (כתב עתיק יומין המאחד מעין פסוקים המכילים את הידע של היוגה), בפרק של התרגול הרוחני, מדברת על אי פגיעה (אהימסא). "נוכחות של מי שמבוסס באי פגיעה גורמת לנטישת העוינות"
הסוטרה הזו מדברת על החכמה וההרמוניה בטבע. אי-פגיעה, כאשר היא מטופחת עד שלמות, היא גישה, מצב של הוויה, אשר משדרת את עצמה לאחרים עד שכל רגש של אנטגוניזם חדל להתקיים בנוכחות של האדם המתרגל אותה. אדם שהתבסס באהימסא, לא יפגע  ביצור חי – לא במעשה, לא במחשבה ולא בכוונה.
אכילה רוחנית לכן כוללת מזונות אשר תהליכי הפקת לא כרוכים באלימות או פגיעה.
באופן כללי מודעות להריגת בעלי חיים, תנאי גידולם, והתהליכים בהם הופק המזון (כגון, הורמונים, וחומרים כימיים, העברת בשר של בעלי חיים חולים וכו') כבר יכולה לגרום לנו לחשוב פעמיים על שיתוף פעולה. מודעות גם יכולה לגרום לנו לחשוב פעמיים על מוצרים אשר נוסו על בע"ח וחומרים המזיקים לסביבה.
הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו, היה חסיד הסדר הטבעי, והוא הבחין שחיות שאוכלות בשר הנן בד"כ אכזריות יותר מחיות אוכלות עשב. לכן הוא הסיק שתזונה צמחונית תיצור אדם רחום יותר.
מנקודת הראות של היוגה, הצמחונות הינה חלק ממשהו רחב יותר, דרך אכילה טבעית אשר נועדה לאלה אשר חפצים להגשים את חייהם כאדם.
כבר בתהליך הבישול עצמו יש חשיבות לתודעת המבשל. המודעות לכך שהמזון הזה מוכן מתוך אהבה, והודייה כבר משנה את היבט האנרגטי של האוכל.
מי שמבקש לחקור את התזונה שלו, יכול לשים לב להשפעות השונות שיש למזונות שונים על גופו.
מתוך הבהגוד גיטא:
מזון אהוב על השרויים במידת הטובות (סטווה), מאריך תוחלת חיים, מטהר את הוויה ומעניק און. מזון כזה הינו עסיסי, שמן מזין ומביא שמחה ללב.
מזון שהינו מר מידי, חמוץ מידי, מלוח, חריף, צורב יבש ושורף, אהוב על אנשים במידת הלהיטות (ראג'ס). מזון כזה גורם למועקה, ייסורים ומחלות. (צרבות, כבדות, טרשת עורקים, חוסר באנרגיה)
מזון שהוכן יותר משלוש שעות לפני אכילתו, מזון תפל, רקוב, מזון משאריות, ומדברים שאינם ראויים למאכל – מזון כזה מושך אנשים במידת החושך (טאמס).
מזונות טהורים נחשבים למוצרי חלב, סוכר, אורז, חיטה, פירות וירקות. דגנים קטניות.
בנוסף לאהימסא, יש ביוגה היבט נוסף שיש להתחשב בו בהקשר של התזונה: "קרמה". חוק הקרמה, הדומה מאוד לחוק השלישי של ניוטון, אומר: כל פעולה גוררת תגובה בכיוון ההפוך ובאותה העוצמה על פי טבעה של הפעולה. או במילים אחרות – התגובה חוזרת למקור הפעולה. הנשמה היא משהו נצחי, ואילו הגוף זמני, והיא יכולה לחזור בגופים שונים, לאורך תקופות חיים שונות, כדי להגיע לשלמות ושחרור.  הקרמה קשורה מאוד בגלגול נשמות, מפני שכדי להבין את תפקודה, עלינו להבין את החיים לא רק כפרק חיים אחד, אלא מתוך ההקשר לנצח בן אלפי גילגולים.
משמעותו של חוק הקרמה היא שכל פעולה שאנו מבצעים יוצרת תוצאות, ובמילים אחרות אנחנו יוצרים קרמה. הקרמה יכולה להיות מחשבתית מילולית או פיזית. כל עוד מצוקות ההכרה קיימות, יימשך תהליך צבירת הקרמה וגלגול נשמות. כלומר גלגל הלידה והמוות (הסמסרה) החוזר ונשנה. פירוש המילה קרמה הוא פעולה, אבל גם תוצאה בעת ובעונה אחת. הפרי של הפעולה הינו בלתי נפרד מהפעולה עצמה. הסיבה והתוצאה הן אחד.
בהיבט התזונתי, בפעולת הכנת המזון, כאשר הוא נוצר מתוך אהבה והודיה, והקדשת המזון למשהו לא אנוכי, שהוא גדול ממך, מתאפשרת אי יצירת קרמה.
"כאשר אדם מציע לי באהבה ובמסירות עלה, פרח פרי או מים – הריני מקבל את מנחתו"  (בהגווד גיטא, 9.26)
לסיכום, על מנת להתחיל להפוך את התזונה שלנו לתזונה מתחשבת, מודעת רוחנית, אשר תאפשר לנו טיהור של המיינד, הארכת תוחלת חיינו חוזק וחוסן גופני, עלינו להתבונן יותר מתוך כנות, על תהליכי יצירת המזון אשר מגיע אל פינו, וההשפעות שיש לו על גופנו ולכן גם על תודעתינו.

באופן פרקטי ביוגה נכונה:
- אנו יכולים לשים לב להתכווננות שלנו בעת הכנת האוכל.
- לאפשר מרחב בעת האכילה ולהתמקד באכילה בלבד, בתחושות בטעמים, במרקם. למקד את שימת הלב שלנו במלואה באוכל ובאכילה עצמה. פחות לערב פעולות נוספות (לדוגמא טלויזיה או עיתון)
- לברך או לאפשר הודייה על האוכל.
- גם אם אוכלים בשר, לנסות שזה יהיה ממש חלק קטן מהארוחה, ולנסות להפחית במינון באופן כללי.