מעט מילים על מציאות ועל חלום

 

אנחנו תופסים את העולם בעזרת חמשת החושים שלנו.
זאת כמובן בנוסף לתפיסה השכלית.
זו לכאורה המציאות שלנו - הנה הר, החברה שלי בדיוק התקשרה, האוטו צריך טיפול 10000, יש מלחמה באיים האלה באוקיינוס, מאיימים להשמיד אותנו, הצטננתי ואני עושה אפצ'י בלי סוף, אכלתי היום עוף עם תפוחי אדמה.

 

 

זה כולל אותנו, את כדור הארץ שלנו, את מערכת השמש שלנו, הגלקסיה שלנו, היקום כולו, אפילו הבורא הוא חלום.

כאשר אנו חולמים, "חלקים" מאתנו, אלה הגופים האנרגטיים הקשורים אלינו, יוצאים למסעות. לא רק מה שמכונה הגוף האסטראלי - אותו גוף אנרגיה הקרוב ביותר אלינו - אלא גם גופים אחרים או חלקים מהם.
 מאחר ואנו מורכבים מ-10 גופים (כולל זה הפיזי) הרי שבכל פעם שאנו הולכים לישון (אבל לא רק), מתוועדים כל היוצאים למסע, מעמיסים תרמילים וממלאים את המימיות, נועלים נעלי מסע ולובשים שכמיות ויאללה לדרך. (זה כמובן נכתב בהומור למי שירצה להתווכח אתי - המסעות האלה אגב, נעשים בעירום מלא ומוחלט - לא רק עירום פיזי אלא גם רוחני ונשמתי ברמות הגבוהות).

 

מסעות החלום מוליכים אותנו למקומות שונים ורבים, לרמות אנרגיה שונים, חלקם נמוכים יותר וחלקם גבוהים יותר.
לעיתים אנחנו מבקרים במקומות "קיימים" ולעיתים במקומות שאנו בוראים בעצמינו.

המשפט האחרון דורש הסבר קצר. אלהים ברא את האדם כדמותו, כצלמו. כלומר, משהו שאלהים עושה קיים מכוח הבריאה הזו גם בברואיו.

 

 

מה "תפקידו" של האלהים?

 

לברוא כמובן. ואם זו מהותו, כדי להיות כדמותו, כצלמו, גם אנחנו בוראים.
הרי המשפט "אנחנו בוראים את המציאות של עצמנו" לא נאמר בכדי. הוא משפט אמת ואחד העזים והנכונים הקיימים בעולם.
אנחנו בוראים את המציאות של עצמנו.
רק תחשבו עד כמה המשפט הזה עמוק ונכון.

אבל לא רק "במציאות" הפיזית אנו עושים זאת. אנו עושים זאת - ומפליאים לעשות - גם בחלומות שלנו.
כאשר מתעורר הצורך לכך, כאשר אנו מגיעים למקום מסוים ולא מוצאים בו מדרך רגל, כאשר אנו ניצבים בפני סיטואציות הדורשות פתרונות יצירתיים - אנו בוראים אותם. יוצרים אותם.

לעיתים אותם דברים נעלמים ומתפוררים בחלוף הזמן, לעיתים, כאשר עוצמת הבריאה שלנו עזה, הם נשארים ואז הם גם יכולים לגדול ולהתפתח וגם להתרבות כמו כל גוף אנרגיה אחר הנמצא ביקום, להפסיק את התלות בנו - הבוראים ולהתחיל בחיים עצמאיים לחלוטין ובדרך ייחודית משלהם שתוליך אותם למחוזות שאולי שונים לחלוטין מהמחוזות אותם ייעדנו להם מלכתחילה.

אני יודע שזה נשמע מאד משונה, אולי אפילו מביך שלא לדבר על יומרני אבל זו המציאות... חחחחח (אם היה כאן אייקון של צחוק - זה המקום לשימו).

 

אנחנו מודעים רק לחלק מאותם תבניות בריאה שאנו חווים אותם לילה לילה. זאת כמובן אם אנחנו זוכרים את החלומות. יש כאלה שאינם זוכרים אותם ואפילו יטענו שהם אינם חולמים אבל זו טעות. כולנו חולמים, חולמים הרבה, חולמים חזק ובוראים ובוראים ובוראים בלי סוף.

כאמור קודם לכן, לא רק הגוף האסטראלי יוצא לנדודיו בזמן שינה - גם גופי אנרגיה אחרים.
כאשר אנו זוכרים חלומות, מקורם בדרך כלל במסעות אותו גוף אסטראלי. לעיתים רחוקות אנו נזכור גם מסעות של גוף גבוה יותר ולעיתים נדירות ביותר - אולי בכלל לא - נזכור מסע או למעשה שמץ מתוך המסע, של גוף אנרגיה גבוה מאד שלנו.

יחד עם זאת הבריאות שאנו בוראים, בכל הרמות ובכל המקומות, נשמרים במאגרי הזכרון הנשמתיים של כל אחד ואחד מאתנו וזו בין השאר גם הסיבה שאנו חולמים לעיתים חלום חוזר על נושא מסוים ולפעמים לילה אחר לילה.

 

אנחנו החיים בגוף פיזי מחוברים כאמור לעוד תשעה גופים אנרגטיים. כל גוף כזה מכיל גם הוא 10 רמות משלו וכל רמה משנית כזו מחולקת אף היא ל-10 רמות וכך הלאה והלאה עד אינסוף. אין פלא אם כך שכל כך קשה לנו להבין ולתפוס את משמעות הגודל העצום והרב של הנושאים הרוחניים איתם אנו מתעסקים - קשה לנו הרי להתמודד אפילו עם אותו גוף פיזי אחד ויחיד העוטף אותנו ומגן עלינו מפגעי הכוחות הפיזיים המצויים בנקודה הזו הנקראת כדור הארץ.

 

וככל שמספר הגופים האנרגטיים אינסופי, כך גם מספר המציאויות השונות.
כל מציאות כזו - במידה והיא התבססה וקיבלה חיות, מכילה תחושות ורגשות וכוחות ואנרגיות וחושים והיא עולם מציאותי לחלוטין לכל אלה הנמצאים בה ושוכנים בה. עבורם זה עולם ממשי בדיוק כמו שהעולם שלנו ממשי לגבינו.

לא משנה אם אותה מציאות נבראה על ידינו או על ידי משה השכן - זו מציאות וממשות מוחלטים ואם נגיע לשם, בזמן החלום נימצא את עצמנו במציאות מוחלטת שתהפוך לחלום רק כאשר אותו חלק שהיה שם שב והתאחד עם השלמות שלנו הכוללת. או אז נתעורר, נמתח את איברינו, נפהק ונאמר: "אך... איזה חלום חלמתי..."

 

ובדיוק כפי שאנו בוראים עולמות בחלימה כך גם אנו נבראנו.

כל העולם שלנו על עורו וקרביו ונוצותיו הוא חלום של מישהו או של משהו החולם אותנו. אנו היצורים החיים בעולם הזה, חשים את מציאותו. כאשר אותו חולם יתעורר משנתו, אולי יהיה המשך לעולם הזה מכוח היותו עוצמתי מספיק ואולי הוא יעלם מאחר והעוצמה טרם הספיקה להיות חזקה דיה.

לגבי החולם - זה שברא אותנו - אנחנו אך חלום.

 

זו גם הסיבה מדוע בעברית (שהיא השפה האיזוטרית העוצמתית ביותר כיום בעולם) נקרא העסק הזה "עולם".

זה מלשון "נעלם". כלומר משהו שלמעשה לא קיים. לא נראה לכם מוזר לכנות ממשות ומציאות כזו בכינוי כזה?