פרויד על החלום ועבודת החלום.

 

בשנים 1915 - 1916 פרויד עשה סבב הרצאות ב-1932 בוינה הוא הוציא אותן לאור כולל פה ושם עדכונים של התכנים שלהן.

בישראל הן יצאו תחת הכותר כתבי זיגמונד פרויד ובספר שאני קוראת חלק מהן לוקט מחדש בהוצאת דביר 1988 תחת הכותר תרבות בלא נחת.

 

קריאת ההרצאות שלו הן כמעט לשמוע אותו דובר ישירות והנה סיכום וציטוטים משתי הרצאות שלו בנושא החלום.

קריאה נעימה. 

 

הרצאה עשרים ותשע מתוך רויזיה של תורת החלומות, פרויד ראה בתורת פענוח החלומות את החלק האופייני והמיוחד ביותר של הפסיכואנליזה בכל פעם שהרגיש אבוד במהלך טיפול מתן פירוש לחלום מבולבל ומציאת תהליך נפש סביר בתוכו שימש לפרויד כעוגן הצלה כדבריו. 

לפי פרויד אלו הן יסודות תורת החלומות:

החלום במהלך הקשר הטיפולי הוא בעצם הודעה מאת הפציינט. הוא אמצעי תקשורת.

גם חלום בלתי מובן הוא פעולה נפשית מלאת משמעות ערך ותחולה וניתן להשתמש בו באנליזה כבכל אינפורמציה אחרת.

עלינו לחשוף את מחשבות החלום החבויות שמאחרי החלום הגלוי.

עבודת החלום היא בשני חלקים מרכזיים

פתירת החלום נעשית על ידי טכניקה.

חלק שני
פירוש תיאורטי של החלום.

 

טכניקת פשר החלום:
כיצד החולם חולם? כיצד הוא מספר?
למשל באופן מגובש? אומנותי? מבולבל? הזייתי? עובדתי מעשי או אבסורדי יש הומור ושנינה? האם התמונה בחלום עכורה או עם ערפל או צלולה האם יש עוצמה של חושים האם הוא נטול רגש או מלא רגשות?

כל טכניקה טובה להעיר מפל אל אסוסיאציות ואז קורה משהו, אנחנו מחכים להודעה של המטופל שאומר לנו אין לזה שום קשר לחלום אבל חשבתי וזה פתאום נצנץ אצלי..
לניצנוצים האלו אנחנו מחכים הם שופכים אור מחודש על החלום כולו יסודות החלום עולים כמו נציגים מתוך המון אדם.

האסוסיאציות אינן מחשבות החלום החבויות אך הן נוגעות בהן ברמזים. 

 

פה אנחנו מתערבים ואומרים דברים מפורשות עמדתנו בלתי תלויה לנו הסמלים יכולים להיות ברורים יותר מאשר עבורו.

עבודת החלום מתבצעת כנגד גורמים של התנגדות בעלי גודל שונה.

קושי לזכור חלומות או שרשרת יחסית של אסוסיאציות מביעים התנגדות אם הוא שוכח חלק מהחלום ורק אחר כך צירף אותו זה חלק שניסה להדחיק. והוא כמובן החלק היותר משמעותי.

 

ההתנגדות היא ביטוי לסכסוך פנימי. שני כוחות נאבקו זה בזה ויצאה פשרה החלק שהתעקש למסור מסר הורשה למסור אותו בצורה מצונזרת.

 

הצנזורה מקורה בסכסוך בין המודע ללא מודע החלום הוא דרך יצירתית לבטא סכסוך זה.

 

פרויד טען שנפש יצירתית בוראת לה גם פסיכוזות או אובססיות או היסטריות כדי לבטא סכסוך זה.

 

החלום מתנהל בתנאי פרישה מהמציאות.

הפרישה היא תנאי הכרחי להתפתחות גם של פסיכוזה. אולם הפסיכוזה התמימה של החלום נעלמת עם התחדשות היחסים עם החוץ.

בזמן השינה משתנה חלוקת האנרגיה הנפשית של האדם. 

בעבודת החלום יש הצצה ראשונה לתהליכים המתחוללים במערכת הלא מודע .
במהלך עבודת החלום החולם יקבל ויאשר קיומן של מחשבות שעלו במהלך הפתירה של החלום מלבד במחשבה אחת שאותה הוא נרתע מלקבל ואף תעורר בו שאט נפש והיא נתעבת בעיניו כלומר רק היא באה מהחלק הלא מודע של החולם.

מחשבה זו היתה צריכה לחכות לשעת השינה כשהצנזורה רופפת כדי להתבטא באופן רופס מסורס או מוסווה ולא היינו מגלים אותה אילולא עבודת החלום .

הרחש הייצרי מבקש סיפוק עצמו ולכן המחשבה הייצרית מתוארת כמתמלאת.
הנסיגה אל היצר הראשוני מתבטאת בתמונות חזותיות ויזואליות .

 

"אני חוזר על מהלך היווצרותו של החלום.

פתיחה לו היא המשאלה לישון ובעקבותיה הסחת דעת מכוונת מן העולם החיצון.

מכאן באות שתי תוצאות למנגנון הנפשי אלף האפשרות שעשויות לעלות בו דרכי פעולה ישנות ופירמטיביות יותר- הנסיגה.

בית פחיתת התנגדות ההדחקה המעיקה על הלא מודע.

כתוצאת גורם אחרון זה באה האפשרות להיווצרותו של חלום ואותה מנצלות העילות שבגירויים פנימיים וחיצוניים שנעשו פעילים.
החלום הנוצר בדרך זו כבר הוא גופו מבנה פשרה הוא יש לו תפקיד כפול.

מצד אחד מכוון הוא להיות הולם את האני על ידי שהוא מגרש את הגירויים המשבשים את השינה וכך נמצא הוא משרת את המשאלה לישון.

ומצד אחר מתיר הוא לרחש ייצרי מודחק להשיג את הסיפוק האפשרי בנסיבות אלה בצורת מילוי משאלה על דרך של מחזה שווא.
אבל כל תהליך היווצרותו של החלום על פי היתר האני הישן משועבד לתנאי של הצנזורה המופעלת על ידי שארית ההדחקה שעודנה ערה. "

 

זהו מאמר ראשון שאינו מקיף את את כל משנתו של פרויד בנושא הזה .

 

לחלק השני של המאמר: פתרון חלומות