אני קוראת מאמרים וספרים , על אנשים שעשו שינוי ועכשיו קל להם יותר, טוב יותר....ואני מייחלת שיזרקו איזה פירור של מידע בסיסי שגם אני אוכל לתרגל ביומיום ולהגיע לשקט נפשי ואולי למישוש טוב יותר של היכולות שכנראה חבויות בי.

כן, ברור שיש דרכים ללמוד , יש קורסים , לכל נושא יש קורס וכל קורס עולה מאות שקלים ועם הזמן העלויות של המכורים לקורסים (כמוני) מגיעים לשמיים.

 

אז נרשמתי לקורס וההתרגשות גדולה,  סוף סוף אני לוקחת אחריות על חיי ומתחילה ללמוד איך לעשות אותם טובים יותר , אני פוגשת אנשים יקרים שעפו הנה כמוני בחיפוש אחר האושר האבוד, שומעת ניסים ונפלאות ונכנסת לאופוריה , הכל עכשיו אפשרי, כשאחזור הביתה אשנה את חיי מהקצה אל הקצה, לא יהיו יותר פחדים כעסים ותיסכולים .

 

בקורס אני מקבלת  ארגז כלים ענק שאיתו אני הולכת להיות רגועה וממומשת, מצליחה ועשירה ואולי אפילו יפה, לפחות יופי פנימי יגידו המבינים (ממש דוגמנית רנטגן).  בקיצור אהיה מושלמת.

 

הקורס מסתיים.  אחרי שבועיים אני עדיין מרחפת בין המשפטים הנפלאים "את יכולה ליצור את המציאות של עצמך" " את בוחרת מתי להיפגע ומתי לכעוס" "את מזמינה להתחבר לשפע מתי שרק תרצי".

ואני ממשיכה לעבוד כמזכירה , אחרי 9 שעות אני רצה לקנות , לבשל ולנקות , גם מוסך וביטוח ובנק לא מביאים אותי אל המימוש והאושר. 

מה קורה פה ? אני הרי משננת את כל המשפטים יממות שלמות – אה... מנידים המבינים : " יש לך חסימה פנימית , את לא באמת מאמינה שאת מסוגלת או רוצה...."   ואולי "יש לך פחד מהצלחה" ? שואל איש מואר ואני ניכלמת ומבויישת עונה ש....אולי ? 

נשבעת לכם שאני רוצה להתחבר לשפע של בריאות , כסף וחברים .

 

אם למישהו זה מזכיר את חייו שימשיך לקרוא , אני הולכת לתת טיפים קטנים מקורסים רבים שתוכלו לתרגל אותם ולראות תוצאות. תרגילים מעשיים שאולי הם יראו לכם קטנים אבל שווה לנסות אותם. 

האופי שלנו , ברובו , בנוי מהרגלים שבסיסם בילדות והם גדלו (לטוב או לרע) מול מציאות החיים בעבודה ובמשפחה שייצרנו . לכן צריך לתרגל הרגל (אותו שורש) שמשרת אותנו טוב יותר ולהיפרד מהרגל שאינו משרת יותר. (הרגלים הם : לכעוס במקום הלא מתאים על האדם הלא נכון, לפחד , לשקר שקרים שחורים ולבנים, נתינת יתר , צורך לרצות, להיות נחמדים מידי, לא להקשיב , לדבר יותר מידי וגם פחות מידי ולהיות בציפיה מתמדת שאולי יהיה יותר טוב...).

 

זה התחיל בחיפוש אישי ועבר לצפייה במטופלים (כ 15 שנה) שהגיעו עם בבעיות שונות , גב , רגליים , שינה, מיגרנות , פחדים שונים, כאבי מחזור סרטן , לב ועוד. הטיפול הביא להקלה ולעיתים חשבנו שהביא לריפוי, אך פעם אחר פעם , הבעיה חזרה.  למה?

 

צריך לפתור את הבעיה מהשורש  !!!   קל להגיד , לא פשוט לעשות. אולי בעזרת דימיון מודרך להיכנס פנימה ולפגוש את הבעיה ? למי יש סבלנות חודשים ושנים לשבת ישיבה מזרחית בעיניים עצומות ? ונאמר שכן.... ישבתי, עצמתי עיניים ופגשתי תסכולים ברורים מהילדות , מה אז ? איך לרפא ? איך ללמד מטופלת עם מיגרנה למצוא שקט למדיטציה ?  איך , למען השם, לטפל בתסביך "נתינת יתר" שאותר אצלי באיזו מדיטציה ? להפסיק לעזור לאחרים ?

 

לי כתרפיסטית זה לא נראה מעשי.   אז מה כן ?  אספתי תרגילים פשוטים (מתוך קורסים) שכל אחד יכול לבצע ולראות שינויים אם רק יבין שצריך לתת זמן לכל תירגול להפוך להרגל.

 

כשלמדתי אורה סומא באנגליה לקחתי גם קורס בפאנג שואי , פשוט כי הוא התנהל בחדר ליד  ומצאתי עולם חדש שסימן אפשרות די פשוטה ומעשית לשינוי . דרך שינוי חיצוני של הבית יווצר השינוי הפנימי. המשכתי את לימודי בבאלי אינדונזיה שם המיקוד היה על טיהור אנרגטי של הבית  (וגם סוד שמור זה אגלה לכם בהמשך).

 

טיפ מס' 1
אסביר את הבסיס ואז ניגש לחלק המעשי:

הפנימיות שלנו מצטיירת כמפה בכל חלק מגופנו ,אפשר לקרוא אותנו דרך כפות היידיים, דרך הכתב, דרך כפות הרגליים, הציפורניים , הבטן , הפנים , גלגל העיין ועוד.  באותה הדרך הבית בו אנו גרים משקף את הפנימיות שלנו. לכל חפץ שהכנסנו יש משמעות נפשית לעיתים טובה יותר ולעיתים נובעת מתקיעות שלנו. מכאן, שאם נעשה שינוי בסביבת המגורים שייצרנו יווצר שינוי בסביבה הפנימית שלנו ובלי לחטט בנשמה יתחיל תהליך של תיקון.

 

השלב הבסיסי  (מתוך קורס פאנג שואי בהנחיית קרן קינגסטון שספרה "המרחב המקודש" תורגם לעברית)

 

ניקיון פיזי של הבית (מידע על מוצרי נקיון בסופר הקרוב לבית)

שימו לב לתחושת הנעימות הפנימית ביום שישי כשסיימנו הכל , ריח הניקיון הבישולים והאפיה גורם לשמחה והלב נפתח. התבוננו בתחושת השקט והשימחה כי היא זו שמזמינה לתוך החיים כל הצלחה אפשרית , תחושת הנעימות הזו היא אופטימית ופתוחה ולמקום פתוח יכולים להיכנס רעיונות , חברים עוזרים, מערכות יחסים בריאות ועוד. כשהלב סגור נסגר גם המוח ומעגלים של מחשבות טורדניות מטפטפים רעלים לגוף ולא יכולים להביא שום פריצת דרך.

טיהור אי סדרים
הכוונה לכל הדברים בבית שאינם משרתים אותנו יותר . הם יכולים להיראות מאוד מסודרים בארונות ובמחסנים אבל הם לא בשימוש (שנה שנתיים שלוש...ארבעים).

היות ואנחנו מילאנו את הבית , הרי שכל מה שלא בשימוש בבית יש לו מקבילה מיותרת שאינה בשימוש (הרגל מחורבן שמזיק) בנשמתנו . (בלימודי ימימה קוראים לזה "עומס" ,עוד נדבר על זה).

 

לפני שנתחיל בתהליך פינוי המיותר נתבונן בטבע ונראה שהוא אינו משאיר מקום ריק , כאשר יש שריפה שמרוקנת יגיע הגשם שירווה ויצמיח , כך בדיוק יקרה בבית , אחרי שנרוקן אותו,  עם הזמן הוא יתמלא מחדש וכך גם בתוכנו כל הרגל שנשנה יוחלף בהרגל אחר (יותר/פחות טוב), אין מקום ריק.

 

אם הכל מתמלא מחדש הרי עדיף שלא נשאיר ליד המקרה מה יכנס אלא נבקש בצורה הכי מדוייקת מה אנחנו רוצים שיכנס לחיינו.

תהליך הפינוי והבקשות צריך להיות איטי והדרגתי גם כשאנחנו רוצים להיפתר מעודף משקל אנחנו לא מתחילים ישר בחוקן או הקאות לכן גם אל תעשו חוקן לבית, כל מה שנמצא בו משרת אתכם ברמה זו או אחרת , אפילו אם שמרתם מיותר זה כי האמנתם שתצטרכו אותו.  עם זאת , החיים מראים לרובנו שמה שבאמת אנחנו צריכים כדי לחיות , מגיע. בואו ניתן אמון ביקום.

קדימה לעבודה
הכינו רשימה של שלושה, ארבעה דברים שהייתם רוצים להכניס לחייכם ורשימה של דברים שאינם רלוונטים יותר והייתם רוצים שיצאו מחייכם.

 

דוגמה : אני מזמינה לחיי עבודה חדשה, עצמאות כלכלית, זוגיות חדשה משורש הנשמה, התחדשות הזוגיות הקיימת, בריאות , שמחה , פתרון לסכסוך עם הילד וכך הלאה כל אחד ומה שהוא רוצה להתמקד בו כרגע. (אל תמהרו יש לנו בערך 120 שנה).

 

דוגמה : אני מבקשת שיצאו מחיי חברויות מזיקות, עבודה לא מספקת, כאבי גב תחתון , פחדים מ...וכן הלאה.

 

לאחר שהכנו רשימה ואנחנו "סגורים" מה כרגע יותר דחוף לבקש, ניגש לארון הראשון ונתחיל למשל:

ברכו את השקית שתגיע למי שצריך כי זבל של אחד הוא אוצר לאחר.

אחרי הארונות יש מחסן ובוידם וארונות מטבח עם שתי צלחות וכוס אחת שלא מתאימות לכלום, יש חדר כביסה וספריות ומחשב. (בבקשה לא לעשות זאת בחדרי הילדים ללא רשותם , להם יש חלומות שהם היו רוצים לבקש שיתגשמו בפינוי חדריהם)

 

הכי חשוב: בכל תהליך פינוי העודפים שננו את הרשימה של מה אתם רוצים שיכנס לחיים ומה שיצא. תראו שכבר מתהליך פשוט זה ניסים וניפלאות מגיעים.

 

הכניסו תהליך זה לתוך השיגרה בהדרגה כל אחד בקצב שלו , אין לאן למהר , גם היקום צריך זמן לשמוע אותכם ולהתחיל להפעיל מערכת שלמה של מדריכים שייצרו את מה שאנחנו קוראים צרופי מקרים, הפתעות וניסים.

 

 

מכבדת ומברכת כל אחד מכם

 

יעל