עם הזמן הפכו טיפולים אלטרנטיביים לסוג של חלופה ו/או אופציה לשילוב עם הרפואה הקונבנציונאלית.
קיימים סוגים שונים של טיפולים אלטרנטיביים, עם זאת לכולם מכנה משותף אחד הפועל ע"פ הגישה ההוליסטית אשר מתייחסת לגוף ולנפש כמכלול אחד. מגוון השיטות בתחום הרפואה האלטרנטיבית מנסות לבדוק את שורש הבעיה והכיוון מוביל  בד"כ למקום רגשי.
אנשים המגיעים לטיפול, קיים בהם  הצורך לקבל. מה בדיוק לקבל?

 

אדם שמעוניין בטיפול אלטרנטיבי, כנראה עבר מסכת של אי הצלחות או תחושת אכזבה מהטיפול הקונבנציונאלי. אותו אדם מגיע עם ציפייה מאוד גדולה ורצון עז לדעת מה באמת קורה לו? מדוע כואב לו ללא "סיבה"? מדוע לא רואים כלום בתוצאות הבדיקות? מדוע כל התרופות שלקח לא ממש מקלות?

התחושה והרצון לדעת מה קורה לו מתיישבת על הלב, ומובילה אותו לגשת לקבל טיפול מסוג אחר.

 

מעבר לאי הידיעה קיים גם הרצון לנסות כיוון אחר ולאו דווקא לחזור אחורה לרופא המשפחה, או לאורטופד שמחכים אצלו בתור שעות ובסוף מציע זריקה לא רלוונטית. מהמקום הזה מתפתחת הציפייה שאולי הכיוון האלטרנטיבי יוביל לפתרון טוב יותר לבעיה שלו.
בתוך התת מודע מתחולל מאבק פנימי לא קל הדורש גם סוג של אמון וידע למול אותה השקפת עולם קונבנציונאלית שמנסה לחדור ללא לאות.

למרות הקושי מצליח המטופל לחפש את המטפל המתאים לו ויוצא לדרך.

בתוך עולמו של המטופל מתרוצצות שאלות אינספור: 

מי הוא המטפל? מהו ניסיונו? האם הוא באמת יכול לעזור לי? תוך כמה זמן תיפתר הבעיה שלי? איך יהיה לי אומץ להיחשף פיזית מול המטפל? מה המטפל/ת יחשוב עלי? אולי אסור לי לספר הכל? איך אוכל לבטוח באדם זר? האם הוא יבין אותי? האם יקשיב לי באמת? האם יהיה אמפתי כלפי?  ועוד כהנה וכהנה שאלות.

 

בסופו של דבר מצפה המטופל כי מי שיטפל בו ידע להכיל אותו. (מלשון מיכל).

המונח הכלה הינו המונח המתאים ביותר לסוג היחסים שבין מטופל למטפל גם שמדובר בטיפולים אלטרנטיביים. למטופל שהגיע אחרי ניסיונות אי אילו ואחרים שחלקם מן הסתם נכשלו, קיימת ציפייה שמישהו יבין אותו. התחושה שלו בעיקרה היא בדידות פנימית אך הוא אינו מסוגל לשאת אותה לבד ובכך הוא מאותת על רצונו העז לחלוק את כאבו הפנימי בכדי ושיבינו אותו. 

 

הדרך הבריאה והנכונה לתהליך כניסה לטיפול תהיה לאחר שהמטפל שמע וחקר את בעיית המטופל, לעשות תיאום ציפיות בין המטפל למטופל. שלב מכריע זה יכול להרגיע, לתת תשובות, להפריך חלומות, ובעיקר להוביל לכיוון המציאותי של סיכויים להצלחת הטיפול, ולו גם חלקי.