|
|
|
פרגמנט - איחוד מנוגד
פורסמה בתאריך: 24/11/2007 21:03
אני אוהב לשכב עם עיניים עצומות ולהרפות. רק לחיות את הרגע הזה, מעבר לעולם הגשמי, בעולם של מחשבות. בעולם בו אני אל בזכות עצמי. אני אוהב לשכב ולהרהר בכל רגע. החל מהאור המחמם אשר גורם להזיע ולהיטהר, ועד לגשם אשר שוטף ממני את הכל. מהחום אשר מחמם ומפתח את המחשבה, ועד לקור המקפיא שמקבע אותה בכיוון מסוים.
כי במחשבתי אני מיטהר. אני לא צורך במקווה ולא במקלחת נצחית. כל שנחוץ לי הוא נושא להרהור, המחשבה המטהרת. מחשבתי כמו אש. מכלה את הבן תמותה וממריצה את בן האלמוות. וכך היא מפרידה בין העדין לגס, בעל הטעם מהתפל, הזכרי מהנקבי, השחור מהלבן, הרוח מהחומר. וכך, ההפרדה מראה את האיחוד העדין.
וכאשר אני מסיים לחשוב, אני הולך לצייר או לכתוב. כי הרוח והחומר שלובים הם יחדיו, מעגל נצחי ובלתי ניתן להפרדה, הרי חד הם. שני כוחות מנוגדים אשר הינם אותו דבר, לא יותר מנקודה על סקאלה. וכוחות נגדיים אלה שהינם בעצם אותו הדבר, הם אלוהים. האחד החצוי שעם זאת הינו אחד ויחיד, אחדות מוחלטת.
וכאשר אסיים אני מעניק תודות לתודעה אשר אפשרה לי ליצור את הדבר אשר יצרתי. אני מסתכל ונאנח מסיפוק. כי הרוח מתבטאת בבשר. | | | כמו שלמעלה, כך מטה | | | בהודעה זו צפו 27 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
