נדמה לי שמותה של אמך הותיר אצלך כמיהה וגעגוע שהדרך הרוחנית סייעה בידך לעשות סגירה מסויימת שלהם.
שולחת חיבוק לאותו ילד בן תשע וחצי שביום אחד נדרש להתחיל להתבגר בבת אחת.
לגבי החלום שלך נדמה לי שהוא מוטיב מרכזי בחייך בכלל
החיפוש הכמיהה
הקריאה בשמך שהוא אתה כדי שהיא תזהה אותך
ואולי גם החיפוש אחרי השם שבו היא כן תכיר אותך בו.
בחלום הזה היא לא נמצאת.
האם היו חלומות ומפגשים אחרים איתה?
ממה שידוע לי רוחות רבות לא מצליחות ליצור קשר עם יקיריהן הקרובים להם ביותר
בגלל שהקרובים שקועים מדי בצערם.
הגוף הרגשי העמוס והטעון מונע מעבר אנרגטי והתקשרות.
הוא כמו יוצר מעטה שמונע מהרוח ליצור דרכו קשר.
אין אמא שעוזבת את העולם הזה ולא נמצאת ליד הילדים שלה והנשמות שהיא מטפחת לאורך זמן.
בייחוד לא בגיל כזה רך.
ואני בטוחה שהיה לה צורך ממשי לתקשר איתך ושהיא עדיין בסביבה.
יתכן שהיא מצאה את הדרך להביע את אהבתה חמלתה דאגתה והבטחון שלה בך וביכולות שלך.
אתה נמצא במקום בו מחשבותיך נמצאות הקפד שמחשבותיך יהיו במקום בו אתה מבקש להיות. הרב נחמן מברסלב.
