|
|
|
חורף בלי ברונכיטיס
פורסמה בתאריך: 02/10/2008 08:27
תופעות דמויות ברונכיטיס
גישות ולשימור בריאות ע"פ רפואה טבעית
לאלה מכם שקראו את המאמר בעניין שפעת והפרעות דמויות שפעת אשר פרסמתי ב"מרקר" וגם לאלה שנתקלים בפעם הראשונה בגישה שאני מציג,אני מוסיף מאמר שמכסה את אותו התחום למעשה,וזאת על מנת לתת תמונה מקפת ככול הניתן במסגרת הזו,ובאותה נשימה להראות שישנה אחידות פשוטה ומבוססת פיזיולוגית ומטבולית מאחורי מגוון גדול של הפרעות(על פי החלוקה המקובלת ברפואה מערבית),דבר שלמעשה מקל ומפשט משמעותית את אפשרויות הטיפול והמניעה כאחד.
במונחים מערביים,ברונכיטיס על פי רוב מוצגת בשתי פאזות,אחת אקוטית והשנייה כרונית. זו תמונה כללית ופשוטה ומקופל בה המעבר מהמצב האקוטי אל זה הכרוני.
תופעות דלקתיות למיניהן בריאות וב"צנרת" שמובילה אוויר לריאות,הן הסיבה המרכזית לתופעות העיקריות של ברונכיטיס כגון שיעול ברמות שונות,תחושה של קשיים בנשימה ברמות שונות,מעורבות של מערכת נשימה עליונה מסוגים שונים(כולל סיבוכים של זיהומים),נזלת,ליחה מימית ו/או צמיגה,ועוד תופעות מינוריות.
כאשר התופעות והאפיזודות נמשכות לאורך זמן,שנים,אנחנו מדברים על מעבר לפאזה כרונית,וזו בתורה עלולה עם הזמן והגיל להפוך להפרעה יותר עמוקה במערכת הנשימה(מחלות שנופלות לקטגוריה של COPD).
הגורמים על פי המקובל ברפואה מערבית הם בעיקרם אלרגיה?,חשיפה לזיהום באוויר,תגובה לא תקינה לגירויים מינוריים(עשן סיגריות),גנטיקה?,
אולי מזון,בגדול יש כנראה הרבה אפשרויות אבל אין אפשרות דומיננטית.
הטיפולים הם סימפטומטים ומותאמים למצב ולפצינט. פרוט נרחב ומקיף ניתן למצוא באתרים מקצועיים ובספרות המקצועית. אני לא אכנס לנושא של הטיפול התרופתי,אבל אני אסביר את המשמעות של הטיפול הזה מההיבט של יצירת פתולוגיה יותר ויותר קשה.
מכיוון שהטיפול אצל אלה שלא נפטרו מהברונכיטיס נמשך,ובדרך כלל "קופץ מדרגה",מה שאנחנו מקבלים הוא מצב שבו באופן קבוע ויותר אגרסיבי,אנחנו מדכאים פעילות של הגוף(נוגדי דלקת הם דוגמה קלאסית),
פוגעים בהדרגה בפעולה התקינה של הכבד,ממלאים באופן קבוע את הגוף בחומרים שהם בסופו של היום רעילים לגוף,וכל זאת מבלי לפתור את ההפרעה ותווך כדי יצירת הפרעות חדשות יותר חמורות בתוך גוף שנעשה יותר חלש ופחות פחות, מסוגל לשקם את עצמו!
התמונה שמציגים לנו היא של טיפול תרופתי מציל חיים(משאפים למיניהם,
סטרואידים,תרופות יותר חזקות וכ"ו). אינני בא כאן לומר שלא מצילים חיים,מה שאני אומר הוא ש ב 90% מהמקרים,לא היה צריך להגיע למצב הזה כלל,ושהמפגש בין פציינט חסר אחריות(או משפחתו/ הוריו חסרי האחריות) עם הממסד הרפואי של רפואה דחופה/חרום ,יוביל בהכרח לתוצאה העגומה שתיארתי,וזו מהסיבה הפשוטה שאין לרפואה הרגילה שום פיתרון לבעיה. הפיתרון נמצא אצל הפציינט ו/או משפחתו. אבל השילוב של בורות ונוחות הם ברוב המקרים המרכיב העיקרי שעומד מאחורי השיקול של רוב המשפחות ורוב המבוגרים הלוקים בברונכיטיס,ובסופה של הדרך התוצאות עגומות.
לתוך התמונה הזו ניתן להוסיף אבחונים מוטעים שבתורם גורמים לטיפול תרופתי מוטעה וכל הנזקים הנלווים(אסתמה?,מחלות זיהומיות? ועוד).
יחד עם זאת אני חוזר ומגיש שזה המפגש בין הפציינטים, בין הממסד הרפואי הרגיל והדעה הרווחת/בורות, שעומד מאחורי מצב עניינים עגום זה.
אני ברשותכם אעבור כעת לנושא מנקודת הראות של רפואה טבעית.
כפי שכתבתי במאמר על השפעת ותופעות דמויות שפעת למיניהן,איני בא לטעון שהסיבות אשר עלולות לגרום לברונכיטיס על פי הרפואה הרגילה,אינן נכונות. חלקן בוודאי נכון ברגע נתון לפציינט נתון. אני אבל טוען שהתמונה היותר מקפת ומדויקת נמצאת במודל של רפואה טבעית/נטורופתית,ואת התמונה הזו אפרוס לפניכם.
הסיבות לברונכיטיס מנקודת ראות קלינית והן מזו המגובה מחקרית הינן:
הסביבה הקרובה והמשפחה(גורם פתוגני מס' 1 לחולי אצל ילדים בכלל!),
תזונה לקויה בלתי מאובחנת,אשר מובילה לסיבולת לקויה למזון במקרה הגרוע(המערכת לא יודעת איך "לאכול את זה"),ולאלרגיות מגוונות במקרה היותר טוב(זה בולט ומיידי),לחץ ,זיהום סביבתי מגוון,תרופות OTC,חומרי טואלטיקה,הבית עצמו,זיהום וקרינה אלקטרומגנטית,התייבשות-כרונית,
באופן נדיר גנטיקה ,חוסר אוורור,חוסר תנועה,וזו רשימה חלקית.
אני לא מדבר כאן על ברונכיט כמחלה נלווית/שניונית למחלה אחרת(שפעת,
מחלות של מערכת החיסון,כתופעה נלווית לטיפול תרופתי וכ"ו).
אבל תמיד בסופו של דבר,ברונכיט שחורגת מאירוע חד פעמי שבו הגוף משתמש באמצעים רגילים על מנת לחזור לאיזון דינאמי/בריאות(דלקת,
חום,הזעה),מעידה על כך שהגוף איבד מיכולתו לטפל עצמונית במחלה,
הגוף נעשה לא יעיל. יעילות פיזיולוגית ומטבולית הם התנאי לבריאות על פי הגישה המרכזית ברפואה טבעית/נטורופתית. ומכאן ברור שכוונת הטיפול
תהיה בסופו של דבר כזו,שבהתאם למצב/גיל וכ"ו של החולה,תירקם תוכנית
שמטרתה להחזיר לגוף את היעילות,להחזיר לגוף את היכולת לנקות את הברונכיטיס ולמנוע ברונכיטיס לעתיד.
על האופן והאפשרויות אדון עוד מעט(תוכנית אחידה,רב-שלבית ועוד),אבל אני אחזור ואדגיש את נושא היעילות מכיוון שבגישות הנטורופתיות והן באלה המקובלות במזרח( TCM,אירוודה וכ"ו),בריאות= יעילות פיזיולוגית/
מטבולית/מנטאלית/רגשית. כל פגיעה ביעילות הזו שהיא מעבר לטריוויאלי,
קצר וזמני,יגרום לגוף לעבוד בעזרת מערכות פיצוי=חוסר יעילות,ומערכות
פיצוי אלה בתורן יגרמו לעוד חוסר יעילות,כאשר הביטוי לכך ינוע מחוסר
נוחות(חולי לטנטי "נסבל"),ועד לחולי ברור ומוגדר(במקרה שלפנינו קוראים לחולי זה ברונכיטיס).
כיוון העשייה/עזרה שאני מציג,מושפע בעיקרו מאסכולות נטורופתיות מגוונות. יחד עם זאת וציינתי כבר במאמרים קודמים,אני למדתי להעריך את המודלים הנוספים של רפואה טבעית רב תחומית,ובעיקר את ההומיאופתיה על שלל הגישות,את הרפואה הסינית המסורתית ואת האירוודה.
הסיבות הן קליניות טהורות. המודלים הללו הראו לי במשך מעל ל25 שנה,יעילות גבוהה ככלי לטיפול במגוון גדול ביותר של הפרעות ומחלות,מפשוטות ועד למסובכות,קשות ומורכבות ביותר. גם במצבים אקוטיים והן למצבים כרוניים ומניעה. התחומים הללו כל כך נרחבים ומקיפים,שאין טעם שאכנס אליהם כאן,מה גם שיש מלא חומר באינטרנט שמסביר ברמות מגוונות את הגישות,כולל הפאן הדיאגנוסטי המורכב,כולל בניית אסטרטגיה לטיפול ומעקב,חומרים ועוד.
באותה נשימה אני חוזר ואומר את מה שאני כותב ואומר מזה שנים רבות,,,,, באותם מצבים שמצריכים השגחה והכוונה מקצועית,אל תשחקו את המומחים ותסתמכו על ה"הכשרה הווירטואלית" שלכם, זה עלול להיות מסוכן ואף מסכן חיים! בכל מקרה של ספק פנו לייעוץ מקצועי.
במקרה של תרופות-פטנט סיניות והודיות,העצה הזו מקבלת משנה תוקף בגלל בעיות של רגולציה,מקור התכשירים וחומרי הגלם,והעובדה שההתוויות המקוריות "כופפו" כדי להתאימן לז'רגון הרפואי המערבי. ראו עצמכם כמוזהרים!
לגבי הומיאופתיה,חומרים שאינם OTC ושהתוויית השימוש המקורית היא למקצועיים ורופאים בלבד ,תעשו טוב ותתרחקו מהם.
אז מה עושים?
באופן מוזר,העשייה המקצועית בנטורופתיה ניתנת וב"גדול" קלה ליישום בבית. במאמר הקודם שכותרתו היא מעבר לשפעת,נגעתי קצת באלמנטים הקשורים למה שאולי עשוי להיעשות בסט-אפ מקצועי מההיבט של תשומת הלב,מההיבט של כלים העומדים לרשות המטפלים וגם האפשרות להתאים כלים אלה לשימוש ביתי(צמחים,הומיאופתיה וכ"ו). עשיתי זאת באופן לא מקובל מבחינת ההיקף ובכוונה. אני מתכוון על פי הצורך במאמרים לעתיד לבוא להרחיב כל פעם קצת באלמנט מסוים,כך שבסופו של עניין התחום ככלי טיפול מקצועי והן האפשרויות לטיפול ביתי,יהיה פחות או יותר מובן.
במאמר הזה אתמקד ב"מה קורה?" בפועל(בהחלט כיוון מתאים עד לגבולות של היכולת המקצועית גם לבית),במפגש בין חולה הברונכיט,למטפל ברפואה טבעית/נטורופטית.
המטופל הראשון מגיע במצב שלברונכיט אקוטית. מדובר על ילד בן 3,שלטענת אימו הברונכיט התפתח כתוצאה משפעת בה לקה הילד לפני שבוע. האימא אמרה שהיא לא רוצה להשתמש בתרופות יותר כי "אמרו לה שזה לא בריא",והמליצו לה לטפל באמצעים טבעיים בבעיה.
סדר העבודה כאן הוא יישיר
ראשית נתייחס לבעיה האקוטית.
בהמשך כאשר נהייה ברמיסיה,נטפל טיפול שורש בבעיה הכרונית.
במיידי פשוט מסתכלים/בודקים את הילד. הילד נראה חלש,עיניו דומעות והאזור שמתחתיהן שחור ושקוע,נשימתו מהירה מאוד,הנזלת צמיגה ובגוון צהוב/חום/חום-עמוק!,סובל מכאבים ו/או אי-נוחות בכל הגוף(שרירים?),האימה מספרת שהוא כמעת ולא ישן מזה 4 ימים ושבעניין החום היא משתמשת כל הזמן בתרופה להורדת חום(זה גם הזמן שלטענתה הילד קצת ישן).
הריאות נשמעות "לא ממש נקיות",הגרון אדום-אש,הילד נראה קצת אפאתי,
כל שיתוף הפעולה איתי היה מכיוון שלא היה לו כוח או רצון לעשות משהו אחר.
זה המצב הקלאסי של טיפול ביתי( איזה רצון "לעשות משהו טרנדי, טבעי/בריא"),שעלול ממש לסכן את הילד. כל הסימנים והאינפורמציה מחשידים לכיוון של הסתבכות של שפעת,שהתפתחה לברונכיט,ובדרך
(וזה הנושא המדאיג) כנראה שהסתבכה לזיהום חיידקי.
זה לא מצב לטיפול ביתי!!!
שוחחתי עם האימה,אמרתי לה ללכת מהר לרופאת הילדים של בנה,לבצע את הטיפול בזיהום(הסברתי לה שלא-תופתע אם הילד יקבל אנטיביוטיקה),
הדרכתי אותה במתן פרוביוטיקה בהדרגה במשולב עם האנטיביוטיקה,
והדרכתי אותה לגבי שתיית מים/מניעת ועצירת התייבשות בכל מחיר!
לא לדאוג לאוכל. כאשר הילד ירגיש יותר טוב יחזור לו התיאבון.
אחרי שבועיים היא חזרה עם הילד. הילד נראה הרבה יותר טוב,בלי חום,
עם אנרגיה טובה,משחק וכ"ו. הברונכיט נשארה כמו שהיה פחות או יותר
ורק הצבע של הליחה נעלם(הליחה הייתה גם יותר מימית).
כאן היה המקום לכנס לטיפול במצב הכרוני,תוך כדי ניקוי של שאריות ההתקף האקוטי(ליחה ,התעטשויות וכ"ו).
הפעם התפניתי לתשאול מקצועי מרוכז ,שהיישום שלו בסט-אפ ביתי הוא די פשוט, מהסיבה שההיגיון שעומד מאחורי התשאול הוא ברובו ה"הגיון של סבתא" ,וגם תשאול חלקי נותן בד"כ מספיק אינפורמציה לצורך טיפול או לכל מטרה אחרת בה אתם מעוניינים.
ראשית שאלתי "מתי בפעם הראשונה הילד לקה בברונכיט ואיזה טיפול ניתן לו?,וכמה פעמים מאז הפעם הראשונה הוא לקה בברונכיט ומה היה משטר הטיפולים כולל התרופתי שבוצע בפיעל?".
האינפורמציה הזו אפשרה לי לדעת כמה פגיעה משנית נעשתה למערכת כתוצאה משימוש בתרופות להורדת חום,לכיח,,שימוש באינהלציות(כולל סטרואידים),אנטיביוטיקה וכ"ו.
הדבר השני שביררתי(והוא שייך למעשה לסט-אפ מקצועי),היה כל עניין ההיריון והלידה של האימה והילד. הריון תקין וקל לדברי האימה,לידה "קשה ביותר" היא המשיכה. הילד הפסיק לינוק בגיל 4 חודשים בגלל דלקת קשה של האימה,והגיב לא טוב לתחליפי חלב במשך כ 3 חושים,עד שהוחלט לעבור לפורמולה היפו-אלרגנית מיוחדת במרשם רפואי . האימה לא זכרה את שם הפורמולה וגם לא היה לה קופסה להראות לי.
באותה תקופה הילד היה כבר אחרי שלושה התקפים,אחד מהם קשה שדרש אשפוז.
ברמה התגובתית(מזון),הפורמולה "עשתה את העבודה" ומערכת העיכול נעשתה הרבה יותר רגועה למעט היציאות(אחת ליומיים שלושה).
הנושא של הריון ולידה הוא מרכזי בתשאול נטורופתי,אבל אין בו צורך בשימוש ביתי.
בנוסף, בשלב הזה שואלים בד"כ על הבית,אזור המגורים,ההתנהלות ואורך החיים של בני הבית,שאולים לגבי מזהמים מכל סוג(כולל של ההורים,כגון סיגריות),הסביבה הקרובה(משפחה,גן), כל זאת על מנת לקבל תמונה יותר ברורה ויותר מקפת על המרכיבים הפתוגנים/תומכי-חולי שנמצאים כרגע בחיים של הילד.
אנחנו נשתמש בידע הזה על מנת להנחות ולהסביר להורים מה ואיך להרחיק,וכל זאת במטרה לצמצם את המעגל הפתולוגי למינימום האפשרי ולהרחיב ולחזק בהדרגה את המעגל והמרכיבים תומכי הבריאות של הילד.
במקרה של הילד הזה ,דברים בולטים מההיבט הפתולוגי שיש מה לעשות לגביהם(אין מה לעשות לגבי התזונה הלקויה,ההנקה,טיפול תרופתי וכ"ו מהעבר) ושהיו ברקע משמעותית,הם : בית מאוד לא מאוורר ,שימוש היסטרי בחימום ובקירור,הרחקת שטיחים(הבית היה ממש מכוסה מקיר לקיר),מעבר לביגוד הכי קל שניתן,החלפת כל הטואלטיקה/סבונים/שמפו להיפו –אלרגנים ככל שניתן להשיג .
זה הבסיס,וכפי שאתם רואים,כל מי שמפעיל קצת שיקול דעת והגיון בריא,אין שום סיבה שלא יעשה זאת בעצמו ולמען עצמו ומשפחתו.
רק עכשיו אני נכנס לתשאול המקצועי שנוגע למזון ולתזונה קודם כל,
הסיבה שנטורופתים מקצועיים מכל האסכולות סמים את עניין התזונה במרכז היא פשוטה וישירה. מזון הוא הגורם המרכזי מההיבט הפיזי הטהור,שיוצר
חולי או בריאות. ומכיוון שכך,תפקידו של המטפל הוא לראות את הקשר,והיה וישנו כזה,בין התמונה הסימפטומטית,התלונות,בדיקות המעבדה,לבין (בין היתר כמובן) המזון,צורת התזונה,איכות המזון,זמני האכילה,אופן האכילה והסט-אפ בו האדם אוכל.
בד"כ הקשר המיידי וה"היסטורי" של המזון>חולי בולט. בולט עד לרמות של סוגי מזון=פתולוגיה ספציפית>>>,,,-פתולוגיה כללית דומיננטית.
מהנאמר כאן ברור(על פי הגישה של רפואה טבעית/נטורופתית),שעד שלא נבצע שינוי מודרג באספקט התזונתי,אין סיכוי לשנות את המצב ולעבור מיצירת חולי ליצירת בריאות.
איני בא פה חס ושלום לומר שלא צריך לעשות שינויים התנהגותיים/רגשיים,
או טיפולים מבניים,או כל טיפול ועזרה אחרת על פי הצורך והעניין,אני רק מדגיש את מרכזיות התזונה,ההתנהגות והסביבה בנטורופתיה.
זה הזמן שבו נתפרת תוכנית התזונה,כאשר הדגש(אני לא אפרט,אני רק אצביע על הכיוון ), יהיה בגדול דומה לראיונות שהעליתי בקשר לשפעת.
התזונה צריכה להיות נוגדת-דלקת,עם מינימום של מזונות יוצרי-תגובה(דומה במקצת לתזונה נוגדת אלרגיה),הרחקה מקסימאלית של מזונות בעיתיים(ישנם פרוטוקולים נטורופתים בני 50 שנה,שרוב התזונאים המקצועיים בעולם מאמצים אותם כיום),והחזרה הדרגתית עם הזמן ובהתאם לרגישות/חוסר-רגישות(כולל הדרכה של האימא). הסבר והדרכה על שילוב של מזון ושתייה במשך היום. הסבר והדרכה על שילובי מזון/זמנים/כמויות ואופן הכנת המזון(מזון עשוי/מבושל וכ"ו,הוא יותר בעיתי מסיבות שלא כאן המקום לפרטן),מתי מתחיל היום,ומתי מסיימים לאכול(הלילה מיועד לניקוי ושיקום של הגוף,לא לאכילה ועיכול!!!!!).
זה הבסיס שאליו תופרים את שאר הפירוטכניקה על פי הצורך.
הכוונה כאן היא לתוספים,צמחי-מרפא,הומיאופתיה,יעוץ מקצועי,טיפולים מנואליים מסוגים שונים על פי הצורך( STM,עיסויים,טכניקות תיקון אוסתיאופתיות בסיסיות,רולפינג,ניקוז לימפתי וכ"ו),טכניקות של תנועה(יוגה,טאי-צי,פלדנקרייז,אלכסנדר,פאולה וכ"ו),הכוונה לפעילות כללית אחרת שעשויה לתרום חיובית וכייפית לעניין.
במקרה של הילד הנחמד,נעשה שימוש בהומיאופתיה-ביולוגית בשילוב עם צמחי-מרפא. היה כאן צורך בהכוונה של האימא בגלל שרצינו להימנע ממצב בו הצמחים יפגעו בהומיאופתיה.
הצמחים היו רחבי-טווח,לא סטימולנטים,ומחזקים/מאזנים/מאתנים עדינים
של מערכת החיסון(אלה מושגים של הרבליסטים) .
בו זמנית הצמחים היו מחזקים ומיעלים של מערכת הנשימה,המעי,הכבד והכליות.
ההומיאופתיה יועדה לכמה מטרות: ראשית לעזור לגוף להתנקות מכל הטוקסינים שנצברו בגוף,שנית להוריד את תגובת-היתר של הילד למגוון חומרים חשודים(הרשימה הוכנה בעקבות התשאול),שלישית לעזור בניקוי
וליעל את התפקוד של המטריקס(החלל הבין תאי),ולהגן באופן מסוים על
הכבד ועל הכליות.
יכולתי להרשות לי(לנו) את הגישה ההדרגתית הזו,מכיוון שהילד היה במצב סביר,והרגשתי שהוא מאוד חיוני. בנוסף העונה הייתה כבר אביב ומזג האוויר היה חמים,כך שקיוויתי שלא תהייה אפיזודה נוספת מלווה בליחה ובנזלת. על כל מקרה, הצעתי לה נוזלים ארומאטיים שיכולים לתת מענה טוב ,אפקטיבי ובטוח לעניין הליחה, הנזלת,מניעת סיבוכים וזיהומים,הרגעה,שיעול,שינה,כיווצים ועוויתות וכאב.
הסברתי שהיה ויהיה צורך,להפסיק את הטיפול הכרוני ולהתמקד בטיפול האקוטי עד להטבה ברורה. אופן השימוש יכול להיות במבערים,מריחה מקומית ועיסוי,וה"אם המקצועית" יכולה להוסיף כל טיפול עם שמנים,
כולל טכניקות רפלקס,שיאצו,הילינג ועוד.
לשמחתי לא היה התקף,ולמעט שיתון מוגבר,כמה אפיזודות של יציאות רכות/שלשול(קר ,שאיבד עם הזמן את הריח),הכול התנהל למופת,כולל
שיתוף פעולה של הילד(הורדתי לו מתוק מהתפריט בהדרגה),והורדת פעילות טלוויזיונית לטובת פעילות בחוץ(בשיתוף של האב "העסוק").
מצב העניינים כרגע אחרי שנה הוא כזה:
כל התופעות נעלמו,מערכת העיכול עובדת מצוין(יציאה עד שלוש יציאות
ליום),את החורף הוא עבר עם אפיזודה אחת של שפעת שטופלה מבעוד מועד
ע"י שמנים,תוספים וויטמין סי(בכמויות גדולות ומוגזמות לדעתי),לא ארע
שום סיבוך של ברונכיט,
מההיבט של התזונה,התוכנית הכללית נשמרת,למעט כמה סוגי מזון שהילד,
היום בן ארבע וחצי,טען שמפריעים/לא מתאימים לו,ולכן הוא הוריד אותם
על דעת עצמו, התזונה שלו היא בעיקר נוטה לכיוון הירקות,אבל פעמיים בשבוע הוא אוכל בשר. הוא ממעיט בפחמימות,מקפיד על הפרדות,ושותה
הרבה מים.
ברמה של פעילות הוא משחק קט-רגל וגם נמצא בחוג לאומנויות לחימה וטאי-צי. לטעמי זה ניראה קצת עמוס,אבל האימא אמרה שהוא אוהב את זה.
קצת קשקשתי איתו,ואני לא בטוח(תחושה שלי) שהוא ממש אוהב את
אומנויות הלחימה.
מניסיוני(וראיתי כחלק מלימודים וסטאג' בחו"ל),הומיאופתיה קלאסית
עבדה מצוין(יחד עם תזונה וחוקנים,זה היה במזרח). רפואה סינית מסורתית
עבדה טוב וישיר,לא נעשתה הבחנה במונחים מערביים בין אקוטי לכרוני,אבל בברור נעשתה הבחנה במונחים של TCM ,והאסטרטגיה שנבחרה הותאמה
להגדרה של הפתולוגיה המיידית,ותוך שימוש בכוונון-עדין בהתאם לגיל,
מין,מצב כללי,השלב בו הייתה המחלה בפועל אצל החולה וכ"ו.
באירוודה ,בשונה מTCM,העבודה לטווח הקצר אכן דומה לגישה הסינית,
אולם לטווח הבינוני והארוך,באירוודה משלבים אלמנטים שלא קיימים
בTCM והם שלושת הקונסטיטוציות הבסיסיות. כלומר שמעבר
לדיס-הרמוניה שהובילה את האיש למצב של ברונכיט(והיא ייחודית
לאותו איש),יש לאיש קונסטיטוציה(דושה מסוים).
כל סטייה מהדושה (התנהגות,תזונה,רגש וכ"ו),תוביל לדיס-הרמוניה,וזו
עלולה לקבל צורה של חולי. כאן הטיפול המיידי דמה פחות או יותר לסיני,
אבל הטיפול לטווח הארוך היה שונה,ואיפשהו הזכיר(למרות השוני הרב),
את הגישה הנטורופתית. הדגש כאן היה על התנהגות,תזונה,ניקיון,צמחים,
חוקנים,תרפיות פיסיקאליות(בעיקר יוגה מאסכולות שונות,מניפולציות ועיסוי).
ושוב לעניינינו,והפעם הכלים.
פה הכוונה לתוספים,צמחי-מרפא,הומיאופתיה ותמציות,שמקובל להשתמש בהם (חלקם)מזה מאות שנים,לעניין של מערכת הנשימה,מחלות והפרעות של מערכת הנשימה,ושהבטיחות היחסית טובה.
באשר לתוספים,אני בדעה שהשימוש יעשה עניינית ולצורך מטרות מוגדרות.
כמובן כאשר ישנם מחסורים מדידים ואליהם מתלוות תופעות וסימפטומים
אופייניים וכ"ו,הגיוני לתגבר בתוספים בנוסף על תיקון התזונה,טיפול במחלה
יוצרת המחסור(מחלות מטבוליות וגנטיות לדוגמה),או כל תיקון/התאמה בסיסית לאיזון המצב.
בד"כ נותנים מולטי(רצוי בצורה בעלת שיעור ספיגה גבוה ומינונים הגיוניים,
אליו עשויים לצרף אנטיאוקסידנטים ו/או רק וויטמין סי לא חומצי.
להפרעות במערכת העיכול מצרפים חומרים על פי הצורך ומטרות הטיפול.
בד"כ זה עשוי לכלול פרוביוטיקה,פורמולות אנזימטייות-מרוכבות,תוספים
ייחודיים לשיקום רקמות סרוטייות ,פורמולות לכבד וכ"ו. כל זה למטרה
מוגדרת. משזו הושגה והקליינט בריא וויטאלי מומלץ לא לצרוך את התוספים הייעודיים שלא לצורך.
כל היתר חורג מהדיון בהקשר של מערכת הנשימה,אבל כאשר תופעת הברונכיט היא משנית למחלה ראשונית סיסטמית אחרת(סכרת, cfs,
r.a, קרוה'ן),ברור ש"תמונת" התוספים עשויה להיות שונה ולכלול מערכות נוספות.
שמנים ארומאטיים
הכיוון והתמונה דומים לכתוב במאמר שכתבתי "מעבר לשפעת".
יחד עם זאת,במקרה של ברונכיט האסטרטגיה עשויה להיות יותר מתוחכמת,עקיפה,ומכוונת למערכות משניות ולו דווקא למערכת הנשימה.
במקרה של טיפול ישיר,השמנים יפלו על פי הצורך לקטגוריות הבאות:
נוגדי דלקת,נוגדי זיהום,מכייחים,משחררי ליחה(יותר חזקים ובחלקם
אגרסיביים),נוגדי גירוי,מרגיעים,משקיטים,נוגדי עוויתות,נוגדי כאב,מעודדי שינה,מחממים/מקררים,מפזרים/ממרכזים,מעלים/מורידים,מכוונים לפנים
או חוץ הגוף,ועוד קטגוריות מינוריות.
אין טעם לפרט את השמנים,מדובר על עשרות. אבל ברמה גבוהה של עבודה,
ניתן להשיג את המטרות בעזרת 5 עד 6 שמנים.
אם אתם לא מצויים/בטוחים,אל תשתמשו בשמנים ארומאטיים. המחיר עלול
להיות גבוה מדי.
באשר לצמחי-המרפא ,יש הבדלה בין אלה למצב אקוטי לאלה המיועדים
למצב הכרוני ושבדרך כלל הם יותר רחבי טווח,עובדים לעומק(מושג של הרבליסטים ואנשי רפואה סינית מסורתית).
בקצרה אציין את אלו שנעשה בהם גם שימוש ביתי,ושגם נמצאים בהרבה פורמולות פטנט OTC.
ECHINACEA פרטים ב"מעבר לשפעת"(ע"ש להלן),GOLDENSEAL ע"ש,גינסנג-סיבירי(ע"ש),גינאסג-אסיאתי(ע"ש),
גינסאנג-אמרקאי(ע"ש),
SCHISANDRA
עוד צמח רחב טווח מהרפואה הסינית וההודית.השימוש נרחב ותלוי בשותפים. בפני עצמה טובה לתופעות של התקררות/שפעת/ברונכיט וכ"ו,
בנוסף מצבי חולשה,מתח,בעיות כבד וכיס מרה. נחשבת כרסטוריטיב חזקה
בעיקר כאשר יש "חולשה של הכליות ורפיון-נלווה של הריאות" מנקודת מבט של TCM.
ELDERBERRY (ע"ש)
SLIPPERY ELM
הצמח נמצא בשימוש מזה מאות שנים. עיקר השימוש הוא למערכת הנשימה(מרגיע,מרחיב,מכייח,נוגד דלקת וזיהום),שיעול. בנוסף נעשה
בו שימוש לIBS,קוליטיס,קרוה'ן,בעיות עיכול וכ"ו.
MULLEIN
ספציפי ומאוד מקיף למערכת הנשימה. אסתמה,ברונכיטיס,COPD,שפעת,
התקררויות,בעיות ליחה. מכייח די חזק,עוזר לשחרר גודש בריאות,מקל על תחושת הגירוי שמתלווה לדלקות. לא מומלץ בהריון לדעתי.
MARSHMALLOW
בגלל תכונותיו נוגדות הגירוי החזקות ,יכולתו להאיץ משמעותית החלמה של
רקמות סירוטייות,והשפעתו הנרחבת והמיטיבה על מערכת הנשימה(אסתמה,
היתקררות,שפעת,שיעול),הצמח נמצא בהרבה פורמולות פטנט OTC.
בנוסף נעשה בצמח שימוש נרחב להרבה בעיות במערכת העיכול(קוליטיס,
קרוה'ן,אולקוס,רגישות כללית ושלשולים).
צמחים מקובלים נוספים(מאוד חלקי,ובלא פרוט) הינם:
מכיחים
Anis,horehound,pleurisy root,
נוגדי דלקת
Skullcap,ivy,plantain,elecampane,una de gato.
נוגדי זיהום
Thyme,eucalyptus,pao de arco
שיעול,עוויתות וטיפול כללי
Blackberry,blueberry,raspberry,coltsfoot,sage,yarrow.
Usnea,hyssop.
מאוד כללי ומאוד חלקי,מלא צמחים מהפרמקופיות הסיניות וההודיות לא
הוזכרו,כולל מגוון גדול של פטריות המיועדות לטיפול עומק/כרוני.
מה שרציתי להראות זה מבחר צמחים למבחר מצבים,ולשלב הגדרות יותר
רפואיות שקל להבינן.
במאמר זה ובמאמר הקודם "מעבר לשפעת",פרטתי והרחבתי בנושא צמחי המרפא. הסיבה היא שאני רוצה להראות את האפשרויות הגלומות בכלי הזה
ולרמוז בין השיטין על האפשרות לעשות בצמחים שימוש ביתי כזה,שמאפשר
ברוב המקרים לטפל ולמנוע התפתחות של תהליכי-חולי מידיים(אקוטיים),
ובודאי לשנות תהליכים ארוכי טווח(כרוניים) באופן שהמחלה תעלם או תושג
הקלה מאוד מקפת.
אבל מתוך כורך אני עושה גם עוול עם הצמחים וזאת בגלל הקישור למחלה
ספציפית/מצומצמת,דבר שמוביל להסבר שמציג את הצמחים בצורה מצומצמת/ייעודית,ונותן תמונה חלקית ובהרבה מקרים ממש "טיפה-בים"
על צמח מסוים. להבא אתמקד בסוגי-הצמחים בכל תת-קטגוריה ספציפית
שנוגעת לחולי מסוים ובאסטרטגיה והלוגיקה מאחורי השימוש בצמחים.
לדוגמה: צמחים נוגדי-דלקת,צמחים-מכייחים,צמחים נוגדי-עוויתית.
כאשר אסביר את האסטרטגיה אשתמש במונחים כגון: סדרי עדיפות
(מוזר),תוכנית חד/או רב שלבית,טיהור(שטחי,עמוק,של איבר מסוים),
חיזוק(עדין,של מערכת ספציפית),הרגעה,מרכוז/פיזור,וכ"ו.
אלה מכם שרוצים לדעת יותר על הצמחים,כולל הכיוון המקצועי,מוזמנים
לפנות לספרות המקצועית הקיימת והמקפת שישנה(רובה לא בעברית),או
למצוא אתרים נפלאים ומקצועיים מספיק(לטעמי) באינטרנט. הן צמחי מרפא מערביים והן אלה מהרפואה המסורתית הסינית(TCM),אירוודה,רפואה טיבטית,אסלאמית,צמחי מרפא של יערות הגשם,צמחי מרפא של האינדיאנים
בצפון אמריקה ועוד.
זה עולם עשיר ומעשיר,וישנו כאן הסיכוי לשינוי תפיסות/הבנות,שמקפל
בתוכו בין היתר ,את האפשרות לשינוי ולבריאות "אחרת",הרבה יותר
מקפת ועמוקה.
ולעניין ההומיאופתיה.
ישנם מספר גדול של חומרים שנעשה בהם שימוש לבעיות במערכת הנשימה,
הן התחתונה והן העליונה. גם כאן כל תיאור יהיה כללי/יעודי ומן הסתם
יהיה מצומצם ביותר בהשוואה לתיאור המקיף שיש לכל חומר/רמאדי
בפארמקופיות המגוונות שקיימות כיום.
בהומיאופתיה קלאסית,הרמאדי למצבים האקוטיים והכרוניים אמור להיות
אותו הדבר---- כלומר התאמה מלאה לתמונת הפציינט/הקונסטיטוציה הטבעית שלו תפתור בד"כ את הבעיה. המצבים בהם זה יעבוד פחות טוב
הם אלה שנופלים לקטגוריות של זיהום –דוהר(בקטריאלי). יחד עם זאת
הומיאופת קלאסי יכול לבחור באסטרטגיה דו שלבית,שבה בשלב הראשון
יינתן טיפול מצב בדחיפות גבוהה,ועם השיפור יינתן טיפול בעזרת הרמאדי
הספציפי שמתאים(כמו כפפה) לאיש.
בהומיאופתיה ביולוגית/רפואית,נעשית הבדלה בין מצב אקוטי לזה הכרוני.
ההגדרות הן בחלקן הגדול רפואיות,ורק ההגדרה של מיקום המחלה(במונחים
מערביים הכוונה היא לחומרת המחלה),דומה יותר לרפואה סינית וקצת קשה
להבין את המונחים לאנשים רגילים כמונו.
במצב אקוטי,הומיאופת ביולוגי ישקול ראשית "מה נכון לעשות,האם להשתמש בהומיאופתיה,או אולי קודם כל צמחים?"
באיזו רמאדי להשתמש,האם זה מצב אקוטי בתוך מחלה כרונית? האם הפציינט נמצא בפאזות חולי בהן יש לגוף יכולת שיקום או שהגוף נמצא
כבר במצב שאין לו כמעט יכולת לשקם את עצמו?(הפאזות של מטפלים
פיסיקאלים,מורנץ,ריקוויק ועוד).
הטיפולים הם תמיד רב שלבים,וההתקדמות יחד עם השינויים של הרמאדי
על פי הצורך,היא אינדיבידואלית ותמיד תלויה בין היתר בעניין הפאזה
הבסיסית בה מצוי האדם שלא במצב של התקף אקוטי.
בגמר ההתקף,הגישה דומה לזו הקלאסית,ורוב אנשי המקצוע יחפשו רמאדי
שתואם את תמונת הפציינט,וזאת במטרה ל"חסל סופית" את המחלה כהגדרתם.
חלק מאנשי המקצוע שעושים שימוש בהומיאופתיה-ביולוגית,לא עובדים
לטווח הארוך(כרוני) על פי הגישות שהוזכרו. הם מחזיקים בגישה שהכול,
כולל אנחנו נימצא בשינוי תמידי,ושהרעיון שמשהו כמו רמאדי מדויק,"טיל
מונחה",אין סיכוי שיעשה את העבודה במלואה במצבים משתנים,ולכן הם
ממליצים להשתמש בהומיאופתיה מגוונת(כולל קומפלקסים) לאורך זמן ועל
פי הצורך.
לפי שאזכיר כמה חומרים שנעשה בהם שימוש הומיאופתי למערכת הנשימה,
וחלקם הגדול נמצא כתרופות OTC או כקומפלקסים OTC,אתן דוגמה קטנה
וציורית לבעייתיות שרוב הציבור לא ער לה,כשבאים לתאר חומר מסויים.
נניח שיש לנו חומרים מכייחים, לחומר הראשון ניקרא יוסי ולשני נקרא
חנן.
יוסי הוא מכייח למצבים של ליחה שופעת,תחושת קור,חיוורון כללי ,כאבי ראש פרונטאליים,עמימות,חוסר רצון לזוז אבל גם חוסר רצון/נוחות בשכיבה, וזה רק חלק מהתמונה של הפרובינג של יוסי.
חנן לעומתו,מאופיין בליחה צמיגה,צהובה(בלבד!),חמה,שיעול עמוק אבל לא פרודוקטיבי במיוחד,תחושת חום שבולטת בפנים(בעיקר קדמת הראש),מזיע
זעה שמנונית,עצבני,לא מסוגל להתרכז,חייב לצאת ולהסתובב,עושה לו
טוב לצאת החוצה ועדיף למקום קריר,כאבי רגליים אבל רק בחלק הקדמי,
כאבי גב תחתון שמקלים בשכיבה על צד ימין,צמא אבל לא יכול/מתקשה לשתות,וזו רק חלק קטן מהתמונה של הפרובינג של חנן.
אתם מבינים?!!!!
חומרים יותר שכיחים,שרובם נמצאים גם כOTC,בעיקר בפוטנצים הנמוכים
של 3C,6C,9C, ובתוך קומפלקסים ייעודיים שניתן למצוא בארץ.
Euphrasia,drosera,phytolacca,belladonna,eupatorium-perfoliatum,arnica,aina,ferros-phosphat,cuprum,solidago,aconitum,bryonia,lachesis,phosphorus,
והרשימה עוד ארוכה מאוד!!!!!
בנוסף ישנם סירופים הומיאופתים,שילובים של הומיאופתיה,צמחי מרפא,תמציות פרחים,תמציות קריסטלים וצבע ועוד.
המון תכשירים הם OTC,ונמצאים בשימוש בעיקר באירופה כבר קרוב ל 50 שנה. הפופולאריות שלהם גדולה והרקורד הבטיחותי מצוין.
ההערכה כיום היא ש 30-40% מהתרופות הנמכרות באירופה הן טבעיות.
אחוז גבוה מתוכן הוא הומיאופתיה OTC,בעיקר קומפלקסים.
אלכסנדר דגן N.D
| | | אלכסנדר דגן N/D | | | בהודעה זו צפו 28 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
