|
|
|
תשובתי
פורסמה בתאריך: 14/07/2008 21:18
ערב טוב,
באיזה תחום את מטפלת?
על פניו נראה כי העייפות שאת מרגישה נובעת מחוסר אנרגיות,כלומר, עקב זה שאת בנתינה למטופלים את מרוקנת את עצמך אנרגטית ולא שמה הפרדה בין מה שקורה למטופלים שלך לבינך...לנתינה שלך..לכוחות שלך.
כמטפלת את צריכה לדעת להיות בנתינה ובאותה עת להישאר "מלאה" עם אותם אנרגיות ולא לתת להם להישאב ממך.
עכשיו, בקשר להתנהלות שלך - המטופלים שלך סומכים עלייך,לא שופטים אותך ומקבלים אותך כפי שאת כי את בעצם דמות סמכותית כלשהי עבורם ואינך צריכה להוכיח את עצמך מולם ועצם קבלתם אותך ללא תנאים, קל לך יותר איתם. מה גם שבסביבה הקרובה שלך את מתנהגת אחרת ממה שאת מתנהגת כשאת עם המטופלים,נכון?
ראי את הענין הזה כשיעור עבורך - קחי את החיוביות שבך כמטפלת ויישמי את מה שלמדת עם הסביבה הטבעית שלך - "מטפל טוב - הוא מטופל טוב"....
ואת הרי צריכה לדעת כמטפלת שאם אנחנו רוצים שאחרים יישתנו - אזי אנו צריכים להשתנות קודם.
עצם תחושותייך אלו לא צריכות לפגוע ביכולות שלך כי הרי את עוזרת לאנשים והם מקבלים זאת ממך באהבה רבה.
כמה זמן את מטפלת?
כל אחד מאיתנו מתחיל מהנקודה הזאת - גם אני הייתי כזאת בתחילת דרכי, אבל לאט לאט הבנתי שחלק ממה שיש לי ובי לא יכול להיות נפרד מאחד לשני - אי לכך, נסי לראות כל בן אדם באשר הוא מקרובייך כמטופל שלך, נסי לחשוב בכל סיטואציה מה היית אומרת באותו רגע למטופל שלך,איך להתנהל וכו' ויישמי זאת על עצמך.
לאט לך ותמיד תהיה נאמנה למי שאת באמת - רק תהיי עיקבית בדרך בה את הולכת.
בהצלחה,
אורית | | | "אין דרך אל האושר...האושר הוא הדרך" | | | בהודעה זו צפו 11 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
