|
|
|
יצירת מציאות, האומנם?
פורסמה בתאריך: 28/05/2008 09:12
האומנם אנו יוצרים את המציאות? גורמים לעצמנו מחלות? מביאים על עצמנו אובדן, כאב וסבל?
אני חושבת שיש סכנה רבה בתפישה כזאת כאשר אין הבנה עמוקה מי אנחנו ובתוך מה אנחנו פועלים.
בתרבות הני- אייג' אנחנו משחררים אמירות כאלה לאויר העולם כאילו הם אמת מוחלטת, אך יפה לנו הצניעות. "אני בורא את המציאות שלי, או את המחלות שלי", האם אנחנו באמת יכולים לדעת מדוע אנחנו חולים?
יש משהו מאד מקומם בגישה הזאת. היא לכאורה קוראת לאחריות טוטאלית על חיינו, אך בפועל זאת עוד צורה של נרקיסיסזם עטוף במחשבה רוחנית.
הכל תלוי בי, אני, אני, אני.
זה לא שאני מביאה את הקוטב השני, כלומר את התפישה שאומרת ששום דבר לא תלוי בנו, ושכל מה שמנהל את המציאות זה גורל אכזרי ומסתורי, אני רחוקה מלהיות בעלת גישה מטריאליסטית לחיים, אבל אני מבקשת להעמיק אל תוך עצמי, ולברר מי בדיוק הישות שבוחרת כאשר אני בודקת את הנושא של יצירת מציאות. האם המחשבות המותנות, והרעיונות המוכרים בתוכי בוחרים, האם זאת השקפה כזאת או השקפה אחרת?
בדרך כלל אנו בוחרים מתוך מה שאנחנו יודעים, מתוך המוכר והידוע. המורה הרוחני הדגול, ג'ידו קרישנמורטי כיווון את האדם אל עבר חקירה פנימית אל הלא ידוע, אל הדממה. כיצד נפגוש את המציאות מתוך מוח דומם וריק?
יש כל כך הרבה סיבות למחלות: סיבות פיזיולוגיות, נפשיות ורגשיות, סיבות קארמתיות וגם שילוב של הכל בהכל. לעיתים מספיק שנלך לרופא מערבי, בפעמים אחרות מוטב שנעשה מדיטציה, לעיתים עדיף שנלך להומיאופת, או שנבחר בשחזור גלגולים. אני חייבים להודות שאנחנו לא יודעים, ועל עצמנו פחות מכל דבר אחר. לעיתים כל כך קרובות קשה לנו מאד לראות ולדעת את עצמנו בכנות ובבהירות ואנו זקוקים לעזרה ותמיכה.
הבסיס של כל זה חייב להיום שלילה וחקירה של עולם המחשבה, של על תכולת הידוע, רק אז, אולי, נוכל להתחיל לדבר על יצירת מציאות שהיא אמיתית ואותנטית, נטולת "אני". | | | "הינכם ישויות רוחניות אשר מתנסות בחוויה האנושית" | | | בהודעה זו צפו 23 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
