|
|
|
להפוך את הקשר לבריא
פורסמה בתאריך: 01/06/2008 21:39
ערב טוב דיאנה, נעים לשמוע ממך שוב,
העניין הוא,
שאין באמת דבר כזה שהוא קיים, וגם הוא קשר.
לפיכך אין מה שאנו יכולים להפוך לבריא.
כשם שאין משהו שהוא עכשיו חולה או לא בסדר.
מה שיש,
הוא שני אשים שנמצאים בתקשורת זה עם זו וזו עם זה.
תקשורת במיטבה היא ראיית הנפלא והאלוהי שבזולת,
ודרכה את הנפלא והאלוהי שבנו,
וכך היא מקדמת את תחושת האחד,
שהיא באמת הבסיס של מה שיש.
מה שקורה בחיים האלה, מה שמביא לנו רגשות
של אכזבה ותסכול כעס ופחד, הוא קודם כל
תוצאה של עוורון ובורות.
אנחנו לא רואים כמה שאנחנו נפלרים ומושלמים,
אלא נדמה לנו שאנחנו דפוקים, מאכזבים,
ואולי אפילו לא ממש שווים.
וזה כמובן טעות, מאחר ובאמת כולנו שווים,
ולו רק בגלל שכולנו אחד. וכולנו באותו הצלם (דמות),
צלם האלוהים.
מאחר וזה מה שאנחנו רואים לגבינו,
זה מה שאנחנו חושבים גם לגבי הזולת,
ולפיכך אנחנו מאשימים אותו, ומאמינים שהוא
מתקיף אותנו וכועס או מפחד.
נדמה לנו שהוא יכול להעניש ולגרום לנו רע,
או מצד שני לאהוב אותנו להציל אותנו
ולגרום לנו טוב.
למעשה כל אלו הם נסיונות שווא להנצל על ידי מה
שמחוץ לנו,
ולפיכך אין אפשרות שנוכל להעזר בהם.
כאמור אנחנו בעצם מהותנו מושלמים ונפלאים.
כל מה שצריך הוא להבחין בכך,
ומיד הכל בסדר, ולא צריך אף אחד
או שום דבר כדי להציל אותנו,
או כדי לשפר את מצבנו
או כדי לעשות לנו טוב.
כאשר אני מספר לעצמי שמישהו יכול להציל אותי
ולעשות לי טוב, אני אומר שהוא נעלה עלי,
ולפיכך אני עשוי אפילו להסכים
שיגרום לי סבל,
כדי שלא ילך וישאיר אותי לבד.
אבל מאחר וגם אני לא באמת יכול להשאר לבד,
מאחר וכולנו אחד, ומאחר ואף אחד לא יכול לגרום לי סבל
מאחר ורק המחשבות שלי ובעקבותיהן התחושה
שאני מותקף, או שהמציאות לא בסדר
יכולים לגרום לי סבל,
מובן שכל מה שאני מספר לעצמי זה רק
סיפורים וחלומות.
ורק האמונה שלי שהחלומות\הזיות\סיפורים
האלו הם אמת,
רק זה מביא אותי לפחד ולסבל.
כאשר אני נותן לזולת פידבק שהוא מפחיד אותי או גורם לי סבל
או מאכזב אותי,
שכאמור כל אלו אינם אמת,
מאחר והוא סובל מבורות ועוורון דומים,
הוא עלול לנצל את דברי כאילו
זו הוכחה לכך שהוא באמת לא בסדר,
או שמגיע לו עונש,
ואז הוא יכול להעלב ולחגוג את החלום
של הסבל שהוא חולם\הוזה\מספר לעצמו
ומאמין לעצמו(מה עוד שיש לו עכשיו "הוכחה")
לפיכך מה שאת יכולה לעשות כדי לאפשר
לאהבה לפרוח, הוא לראות את הטוב והנפלא שבתוך
בן זוגך,
וחשוב מזה לראות את הנפלא והטוב שבתוכך.
במידה ונכנסה אלימות ביניכם,
יש להבין שבן זוגך באותו הרגע
התייאש מעצמו ומהאפשרות שלו לתקשר בצורה
מייטיבה,
ומתוך פחד לא ראה כל הצלה לעצמו מלבד להתקיף
את מה שהוא חווה כמתקפה נגדו.
הדרך לעזור לו לראות שאין התקםה נגדו,
יתכן והיא פשוט לאפשר לו ללכת דרכו,
להראות לו שהוא חופשי,
להראות לו שהוא איננו מותקף.
כאשר אנחנו משחררים את בן זוגנו,
לכאורה אנחנו "מסתכנים" בלאבד אותו,
אבל בעצם עושים משהו
שיכול לשחרר אותו מתחושת כלא
אל תחושה שהוא יכול לבחור,
ואז אם יבחר בנו, זה יהיה מרצונו,
ולא מתוך תחושה שהוא חייב.
שזה תמיד תחושה שקרית,
מאחר ובאמת אין דבר כזה חייב.
עובדה שאנחנו יכולים לאבד את עצמנו בתוך החובה,
מובן שלאור העומק שדפוסים והרגלים
ומחשבות חלחלו והרחיקו אותנו
מראיית האור,
לא מספיק מחווה חד פעמית, אלא מומלץ
שתעברו טיפולים\סדנאות\שיחות וכד'
כדי לחשוף את מנגנוני הפחד,
וכך לשחרר את עצמכם
לחיבוק השכינה.
להסכים לטוב.
רמי | | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 24 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
