|
|
|
ממש.
פורסמה בתאריך: 21/07/2008 10:45
הם הביאו על עצמם
את העונש,
שהם האמינו שמגיע להם.
וזה מעלה אצלי 2 אסוציאציות:
1. כשבני ישראל שרו ורקו לאחר
שים סוף כיסה את המצרים,
אלוהים אמר להם:
"מעשי ידי טובעים בים, ואתם
אומרים שירה?"
2. הסיפורים והזכרונות שלנו,
נותנים לנו, כך נדמה לי, הזדמנות
נוספת לעבוד על רגשות שעדיין
לא עיכלנו עד תום.
למשל הסיוט עליו אנו מדברים,
איזה סיוטים הוא מעלה אצלינו?
איזה זכרונות של ניצול
וחוסר אונים ותלות ואשמה עדיין
שוכנים בלבנו?
ומחכים לסליחה?
רמי | | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 17 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
