|
|
|
הופך להיות פסיבי
פורסמה בתאריך: 22/01/2009 18:39
המעניין הוא שזה בדיוק ההפך,
כל עוד אנחנו לא מסכימים לזרום עם
העוצמה שלנו,
אנחנו יוצרים עולם שבו אנחנו חסרי אונים
וקרבנות,
עולם בו אנחנו מרגישים כקליפת אגוז בין הגלים,
ללא השפעה וללא יכולת לבחור ולהשפיע.
מרגע בו אנחנו מפסיקים להאמין
לסיוטים שיצרנו,
אנחנו עוצרים את ההסחפות והייאוש,
ויוצרים עולם בו אנחנו בוחרים
להיות חלק ממה שאמיתי,
וההסכמה שלנו נותנת לנו חיבור לאור,
שמאפשר לנו להיות כאן ועכשיו,
ובכל רגע לבחור את הטוב והמיטיב.
מה שאני כשאני אומר שצריך רק להסכים,
הוא שאנחנו מצטרפים למה שיש,
ולפיכך לא צריכים לעבוד קשה
ולחפש מה כדאי לעשות עם החיים שלנו.
החיים שלנו זורמים כפי שהם זורמים,
וזה אגב נכון גם כשנדמה לנו שאנחנו יכולים
ליצור כל מיני עולמות מיוחדים רק לנו,
זה רק בראש שלנו.
זה לא יכול להיות אמיתי, מאחר
ובאמת אין הפרדה. (או שמשהו אמיתי או שלא,
אין יותר אפשרויות. לעומת זאת
כשמחפשים הצלה, מוצאים אין סוף אלילי אכזב)
אבל הניסיון להתנגד למה שיש, למרות שהוא מאומץ,
איננו נותן פירות,
מאחר ומה שיש הוא מה שיש
וכל ניסיון ללכת עם הראש בקיר
רק גורם לכאב ראש.
בקשר לשאלתך מה אני ממליץ לך כטיפול,
באמת רק הלב שלך יכול לדעת מה עכשיו נכון לך.
אני כאמור אשמח להפגש עימך בקליניקה בתל אביב
ומאחר ואני מציע זאת, הפגישה הזו
תהיה ללא תשלום,
מאחר ואני לא צד לקוחות.
(למרות שאין שמח ממני כשהם מגיעים).
בנוסף אני ארשה לעצמי לזרום עם תקשור,
ולהגיד שאני חש שעבודה שמערבת
עבודת גוף, כמו ספורט, טאי צ'י, ריקוד
ואפילו סוגים של עיסוי,
ובעיקר עיסוי רקמות עמוק, שבו את אקטיבית
במידת מה.
וזאת בשילוב הגברת המוטיבציה, דמיון מודרך,
והגברת האמון בעצמך ובייקום.
יש שיטה מדליקה שאני מכיר ונקראת
N.L.P ודמיון מודרך,
ויש שיטות נוספות, מה שחשוב הוא
שהשיטה לא תהיה כוללת כמרכיב עיקרי ישיבה
פאסיבית לפני מומחה,
ותקווה שהוא יציל אותך.
רמי
| | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 20 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
