|
|
|
קשה במיוחד לקבל הסבר כזה
פורסמה בתאריך: 18/04/2009 23:39
ערב טוב גלי,
נעים היה לקרוא את פנייתך,
ותודה על הפרגון.
דבר ראשון בקשר לילדה בת ה 5, שעברה התעללות.
כאשר אני מדבר על יצירת מציאות,
אינני מתכוון לתפאורה שבה אנחנו "משחקים",
וגם לא במידה ןהיא התחלפה,
למשל במידה וזכינו בפיס, או להבדיל התפוצץ לידנו
מחבל, או שנאנסנו או שנדרסנו.
במקרים כאלו וכמובן בכל מקרה אחר גם אם הוא
פחות קיצוני בעיניינו, התפאורה מתחלפת,
אבל אנחנו ממשיכים להיות אנחנו,
ואנו מגיבים לפי הדפוסים מהעבר.
אנחנו לא יכולים לדעת מה מאחורי מה שקרה.
מה שאנחנו יודעים הוא שזו המציאות.
והרי מי קבע שאמור להיות גן של ורדים?
מה אנחנו יכולים לדעת על שיקולי הבריאה?
אבל אנחנו לא קרבנות, מאחר וביכולתנו
לקחת אחראיות, מובן של להבין שזה מה שיש,
וזה החומר שבעזרתו נוכל לפסל את חיינו,
ולהשתמש בו כדי לפסל את היצירה הנפלאה
ביותר שנוכל.
יותר מזה,
אם נסתכל על הדברים, נוכל לראות שהזדמן
לפתחנו בדיוק רב השיעור הנכון שהיינו
זקוקים לו כדי להתקדם ולהתפתח.
קל להסתכל לאחר מעשה על המקרה של הילדה
ולהגיד שהיה צריך להיות אחרת,
שזה אכזרי ורע ולפיכך לדחות את מה שקרה
ולהאשים את האב ואת אלוהים על טעות בבריאה,
אבל זה כמובן יהיה אבסורד,
מאחר ועובדה שזו המציאות וזה מה שנברא,
ותלונותינו לא יתקנו דבר מלבד ליצור
תחושה של כעס וקרבנות וחוסר אונים.
במקום זה יש לפנינו הזדמנות לאמר, שזה מה שקרה,
אז הבה ונראה מה לעשות עכשיו.
ומאוד כדאי לא לשכנע א הילדה שהיא קרבן
למפלצת והרוסה לכל החיים,
אלא לתת אמון בנשמה שבחרה להתממש בגוף
ולעבור שיעור שרק היא ואלוהים יכלים לדעת,
ובאלוהים עצמו, שהם יודעים מה הם עושים,
ולעשות כמיטב יכולתנו להושיט יד
ולעשות כמיטב יכולתנו כדי לנצל את ההזדמנות
שנתגלגלה לידנו בדמות ילדה שאפשר לטפל בה
בחמלה רבה.
ו\או לנסות לאתר ילדים במצבי סיכון, או אנשים
בתנאים רגשיים קשים,
כדי להמעיט מעשים כאלו בעתיד.
(ואני מדגיש שממש לא משנה אם אנחנו לא מאמינים
שנשמות עושות כאלו מעשים או לא. בכל מקרה
אנחנו לא יכולים לשנות את מה שכבר נעשה.)
וכמה מילים בקשר למה שתארת בקשר אליך.
הרבית לתאר כמה כואב וקשה לאחר הפרידה מחבר.
היה נפלא איתו, ואז קשה וכואב כאשר נפרדתם.
מתוך התיאור הזה לבדו,
אפשר לראות, שמה שאת מתכוונת לו ואף יוצרת
הוא את המצב הזה של כאב וסבל ותחושת בדידות.
עובדה שזה מה שיש.
כאר אנחנו אומרים שאנחנו יוצרים בחיינו את
מה שאנחנו חושבים, אין הכוונה שאנחנו יוצרים את
מה שנדמה לנו שאנחנו רוצים.
הכוונה באמת היא שאנחנו יוצרים בחיינו את מה
שאנחנו מפחדים ממנו,
את מה שאנחנו מאמינים שיש לנו. את מה שאנחנו מצהירים
שהוא אנחנו.
למשל אם אני רוצה יותר כסף, משמעות האמירה הזאת
היא הצהרה שאין לי,
וזה מה שאני יוצר, חוסר בכסף.
ולפיכך העבודה שלי תהיה להווכך שיש לי כל מה שאני צריך,
וכאשר אתקדם בהבנה הזאת, זה מה שיווצר בחיי.
במידה ואני מובטל ואני אומר שאני מחפש עבודה,
ואפילו עושה מאמצים רבים,
למעשה אני מצהיר שאין לי עבודה, וזה מה שאני
יוצר בחיי. וככל שאני נואש יותר להשיג עבודה,
יותר אני מתרחק ממנה.
הדרך להתקרב אליה היא פשוט להווכח שאני עובד
ושזקוקים לי, ואז לראות היכן, ללכת לשם ולעבוד.
מובן שאפשר להביא אלפי תרוצים מדוע שם זה לא שווה
או מכובד או מתאים.
אבל מחשבות כאלו רק ישאירו אותי במצב של חוסר.
לפיכך אגב מומלץ מאוד למצוא עבודה חדשה
לפני שעוזבים את הקודמת.
(מובן שיש אנשים שלגביהם זה לא חשוב, מאחר
והם תמיד עובדים, ולא מסוגלים בכלל לתפוס מצב
של חוסר בעבודה.)
הסיבה השניה שמביאה אותי לחשוב שאת בוחרת
ליצור חוסר בזוגיות היא התיאור של הכאב כאשר
את חושבת ש"נכשולת" או שהחברות "נגמרה".
הכבא הזה מראה שיש כאן משהו לא גמור,
משהו שמבקש שיעור.
במידה והיה ברור לך שאת נפלאה ומבוקשת, לא
היית, כך נדמה ל כואבת כך.
הכאב מראה על מחשבות מסגנון "שוב דוחים אותי"
"שוב נכשלתי" "אף אחד לא אוהב אותי כפי שאני באמת
(או כמו שהגדרת זאת) עם המציאות"
ואני מזמין אותך לשתף לאיזה משפטים כאלו או אחרים
את ממברת ומאמינה להם,
וכך מתחברת לרחמים עצמיים ולכאב.
למעשה את נפלאה ואהובה עד מאוד. והמחשבות האלו
רק מסתירות מפניך את העובדה הזאת.
אין אנשים לא מתאימים. אין אנשים לא מספיק טובים.
אבל יש תרוצים כדי להגיע שוב ושיב אל המקום הכואב,
המקום שמבקש טיפול,
המקום שמבקש תרופה.
רמי
| | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 24 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
