|
|
|
מהו החיבור אם לא זקוקים?
פורסמה בתאריך: 01/05/2009 20:48
ערב טוב רמי
כרגיל תשובותיך מהממות בחוכמתן, בעבר חשבתי שרק בתחום המתמטי יכולים להיות גאונים, כאלו שיש להם חשיבה יוצרת
ואומר לך, בפשטות דבריך קיימת גאונות, גאונות מנטלית, רגשית,
ובגאונות כוונתי לחשיבה יוצרת, יצירה תוך כדי תנועה, ברמה של אומנות
אתה מציג את הדברים באופן כל כך פשוט בצורת מבנה/ קונסטרוקציה של מילים המביעות תובנות שכל אחת כמעין עמוד חשמל שבראשו נורה, ויחד כל הנורות יוצרות מעין קו תאורה שדרכו ניתן לראות את הדרך.
אני לא יודעת עד מתי תסכים להתכתב איתי, אבל בהחלט אין לי כל חשק להפסיק את השיח המדהים הזה.
מה שכתבת על חללים הוא נכון בהחלט, תמיד היתה לי תחושה שהוא כאן, ומעולם לא עזב, אבל יחד עם זאת כעסתי על עצמי שאינני מקבלת את המציאות.
ובקשר להגנה על הבית, יכול להיות שבגלל שהחזקתי ביצורים כפי שכינית זאת
יצרתי מעין התקפה על הבית, או לפחות פירשתי חלק מהדברים כהתקפה על הבית
אני מזדהה לחלוטין כפי שכבר אמרתי בעניין הדוגמא שנתת עם האוכל, וכך אני נוהגת במשך שנים, אוכלת מתוך אהבה, והקשבה לגוף ולא מתוך פחד,
הייתי רוצה ללמוד להקשיב לגוף, לא רק הפיזי, ללמוד להיות נוכחת כבעלת הבית במרכזי
(הצלחתי לעשות זאת במסיבה של בני, וזו היתה חוויה בלתי נשכחת מבחינת, משום שמעולם איני זוכרת את עצמי נוכחת לגמרי באותו הרגע ונהנית לגמרי באותו הרגע מבלי לדאוג ממש לכלום
הייתי במסיבה, ראיתי את כל האנשים שבאו לברך אותי, הייתי עם משפחתי ונהניתי מכל רגע וממש לא דאגתי לשום פרט, הנחתי לגמרי שמכיוון שארגנתי הכל מראש, הכל יסתדר בדרך הטובה וכך אכן היה)
וההצלחה הזו היתה באותה מסיבה, כלומר הצלחתי ליישם את מה שכתבת לפני האירוע במשך אותו האירוע, ועדיין איני בטוחה / יודעת אם אני ממש יודעת איך ליישם זאת בפועל להיות נוכחת/בעלת הבית בכל רגע ממש בחיי.
כתבת שאי אפשר בכלל לפגוע בי מאחר ואני לא פגיעה. כאן לא ממש השתכנעתי
כלומר אני מבינה את ההיגיון שאומר שאם אני במרכז הבית ונוהגת כבעלת הבית אז באמת אי אפשר לפגוע
אני מסכימה איתך שהמחשבות האלו הן לגמרי עוסקות בעבר ולא בהווה
אבל... איך מגרשים את המחשבות האלו?
איך קמים בבוקר עם התחושה שבאמת אף אחד לא יכול לפגוע בי?
כי בכל זאת יש הבדל בהקשר של הדוגמא לאוכל בבית
את האוכל רק אני מכניסה לגוף שלי, רק אני מחליטה איזה אוכל אני אוכל
רק אני מחליטה אם אני רעבה, אם האוכל מתאים לאורח חיי, לגוף שלי
הבית מבחינת האוכל מתפקד לחלוטין רק על ידי
ואילו בקשרים עם בן זוג, אני לא קובעת מה בן הזוג יגיד, יעשה וכו'
אני לא קובעת מה הוא ייתן או ייקח, מה הוא ירצה
לא תמיד אפילו אפשר לדעת מה הוא מרגיש (למעט המקרים שהוא מתאר מה הוא מרגיש וגם לעיתים זו לא כל האמת, אלא רק מה שהוא בוחר לשתף)
ושאלה נוספת, כתבת שאדם לא צריך להגביל את עצמו עד שמתברר שעם אחד מהסביבה יש הבנה שאנו יכולים לקיים תקשורת, ואז הוספת "כלומר, שהוא לא זקוק לי ואני לא לו" אתה יכול להסביר לי זאת?
מה הכוונה לא זקוק? אז מדוע בכלל להיות בקשר אם לא זקוקים? מהו החיבור אם לא זקוקים?
רוצה להוסיף או להבהיר את שאלתי בעניין הפגיעות
אני מרגישה שדווקא כאשר אני בזוגיות אני פגיעה
כלומר השכנים, האנשים שפוגשים במשך היום בעבודה, וכו' באמת אינם יכולים לפגוע בי
אולם דווקא האנשים הקרובים, כלומר בן הזוג שאוהבת אותו ואוהב אותי הוא כן יכול לפגוע בי
אולי משום שבמקום הזה אני מסירה חלק מהביצורים שהבחנת בהם היטב
על מנת לאפשר לעצמי לאהוב ולהיות נאהבת, ובמקום הזה של חוסר הגנות, זהו המקום שבו
אני הכי פגיעה, כלומר כל פגיעה בעצם מגיעה ישירות לבטן הרכה.
תודה
גלי
| | | גלי | | | בהודעה זו צפו 7 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
