|
|
|
להתשחרר מהפחד הכובל
פורסמה בתאריך: 09/05/2009 20:31
ערב טוב רמי
דבריך מהדהדים במוחי, ואני מתגלגלת איתם ומנסה ללמוד מהם, ואולי חלקם אפילו מצליחה.
אני מתחילה להבין שבעצם אני מחפשת כל הזמן את התוצאה, ולא את הדרך
ולכן בימים מסויימים אני רואה את הדרך כ"קשה" או "לא כייפית" כי "מפריעים" לי להגיע לתוצאה.
אני מבינה שבעצם הדרך/ההוויה העכשוית היא מה שיש.
ונכון, לעיתים במחשבותי אני כנראה מדלגת על העכשיו וקופצת מהעבר לעתיד.
אני גם מבינה שכל הדברים שקורים עכשיו גם אם הם לא נוחים לי כל כך
הם בעצם חלק מהחיים או יותר נכון מההפתעות של החיים
(אגב, לא מסכימה איתך בביאור בעניין אלוהים, שהוא אינו מחכה לשיפוט שלי, ולא ישנה את המציאות בהתאם לכך שזה מתאים לי או לא.
אם יש ישות כזו אלוהים (או יקום, כח עליון וכד')
אזי נשמע כאילו יש איזו תוכנית על סדורה מראש,
ואם לזאת התכוונת, אם יש תוכנית כזו, אז בעצם אין חיים/הפתעות כי אין אפשרות להתפתחות, לגדול, לצמוח אם הכל כתוב מראש?)
ובמצבים מסויימים אני מעדיפה (או שאולי כבר להשתמש בלשון עבר- העדפתי) שהכל יהיה מסודר, וברור ובמקומו, ושלכל דבר יהיה פתרון מתאים.
ושוב, כמובן הכל נובע מהפחד, מהפחד מאי וודאות, וכמובן שירשור של הפחד הזה הוא הפחד מקשר עם בן זוג.
וכן מסכימה איתך שהפחד כולו קשור לעבר, קשור לאתמול, לשלשום
ואינו קשור למה שקורה בדיוק בדקה זו
ולמרות זאת כנראה שבמצבים מסויימים הפחד הוא זה שמנהל אותי
באופן כזה, שבעצם איני עושה/מרגישה מה שיש כאן ועכשיו בלב
אלא עסוקה במה שהיה אתמול ובמה שעלול להיות מחר.
וברור לי עכשיו, שהפחד נובע מכך שאני מחפשת בטחון, וודאות
אבל... בעצם אין, נכון?
אין בכלל בטחון או וודאות, כי שוב אם היה כזה, אז זה אומר שמשהו היה וודאי לחלוטין, וזה אומר שיש נוסחה מסוימת, דרך מסוימת, אחת, וכך צריך לנהוג כדי לקבל תוצאה א', ואם לא אז תוצאה ב' וכו'
גם כאן, אם היה כך אז לא היה חופש, היכולת לגדול, לא היה מקום ליצירה להתפתחות ולהשתנות, נכון?
אני גם מסכימה איתך שכל עוד אני פוחדת מקשר, או ליתר דיוק פוחדת מאיך שאני ארגיש בקשר
כל עוד המצב כך, אפגוש רק בני זוג פונטציאלים שגם הם פוחדים מקשר
(ייתכן שאפגוש גם אחרים אבל "אראה" רק את אלו שאזהה ככאלו שפוחדים מקשר)
עכשיו אחרי הניתוח הזה, המסקנה שלי שאין לי בכלל מה לחפש "בטחון" "וודאות" בחוץ (ובוודאי לא בבן הזוג) אלא רק בתוכי,
כי בעצם הכל יכול להשתנות בחוץ, אין שום דבר קבוע
ואין שום דבר וודאי לחלוטין.
וכאן באה השאלה הגדולה, אז איך עושים זאת? איך בונים את הבטחון/הוודאות
הפנימית, כדי שיהיה מספיק בטחון להתהלך בחוסר וודאות/הפתעות של החיים
(הכוללות בתוכן את כל האפשרויות האינסופיות הגלומות של ההתפתחות והגדילה) מתוך הנחה שכנראה לא גדלתי עם תחושת הבטחון הזו.
איך בעצם "מתקנים" את חוסר הבטחון הבסיסי המובנה הזה? את הצורך הזה בבטחון חיצוני, בוודאות? (אולי אני טועה, אבל בהחלט מרגישה שרק בענייני זוגיות הפחד הזה קיים)
אני גם מסכימה איתך שכל עוד אני אהיה בתחושת חוסר, בתחושה שאני "לבד"
זה רק יגביר את תחושת החוסר ובאמת אהיה לבד
בדיוק כמו אלו שחושבים שלא ימצאו עבודה ולכן לא מוצאים עבודה (כאחת הדוגמאות שכתבת)
בכנות אומר שגם בקשר שהייתי בו, בחלק מהזמן שלא הייתי לבד פיזית, הרגשתי "לבד".
אבל איך משנים זאת?
זה ממש לא כמו שפע, כמו שמכירים תודה על השפע שיש, על כל הטוב שיש
כי אינני יכולה לומר לעצמי תודה על הזוגיות כאשר איננה כזו,
או תודה על ה"לא לבד" כאשר אני מרגישה לבד?
מודה לך על ההקשבה, ועל זה שאתה שם...
גלי
| | | גלי | | | בהודעה זו צפו 11 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
