|
|
|
ללכת על הדרך.
פורסמה בתאריך: 19/05/2009 23:57
לילה טוב גלי,
נפלא שאת שוב כאן איתי.
נהדר לשמוע על ההתקדמויות שלך.
כאשר אנחנו פועלים כאוטומטים - מגיבים למה שנראה לנו שקורה,
אנחנו תופסים עולם קבוע\בלתי משתנה,
שנמצא ביחס אלינו, כלומר אנחנו תופסים מין "עצמנו"
קבוע ולא משתנה,
כאשר אנחנו מתחילים להווכח שמה שיש משתנה ללא הרף,
ושאנחנו משתנים כדי להתאים לו,
מתגלה לנו,
שאם ננסה להשאר במקום ולא להמשיך בדרך,
זה יתפס כנסיגה,
ולכן קוראים לתהליך הזה "דרך" ולצועד בדרך
"מחפש" או "לוחם" או "צייד" או שם אחר שמציין
אקטיביות.
מאחר ואנחנו בנויים להאחז ולתפוס כאילו
הדברים הנתפסים הם קבועים,
התהליך כולל עזיבה של הקודם,
כך שהתחושה לפעמים היא כאילו מתקדמים 2 צעדים ונסוגים
צעד, ואז מתקדמים 2 צעדים וכן הלאה.
ושוב, מה שנדרש מאיתנו הוא להפתח ולהסכים,
ואז הדרך נפרשת לפני רגלינו,
ואז המורה הנכון מופיע,
ואז השיעור הנכון מועבר לנו.
ואשר לשאלה אחרת ששאלת,
אז כן,
אין פשוט מזה,
ומה שעוזר הוא, שכאשר נוכחנו והבנו ועברנו
מלמידה או תפיסה לידיעה (ויש אומרים הזכרות),
זה נעשה שלנו, ואי אפשר לחזור למה שהיינו.
ותסכימי איתי, כך אני מניח,
שזה לא חבל בכלל,
חלומות מתוקים
רמי
| | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 7 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
