טבעי,רפואה משלימה, רפואה טבעית, רפואה אלטרנטיבית, טבעי
לדף הבית שיטות טיפול סרטונים מאמרים סיפורים
חפש מטפל לוח מודעות צור קשר פורומים לוח אירועים
פרסום באתר
מה את/ה מחפש/ת?  
 
חפש/י מטפל עפ"י סימפטום או עפ"י התמחות: - -
לוח אירועים טבעי
<< אפריל 2024 >>
א' ב' ג' ד' ה' ו' ש'
  01 02 03 04 05 06
07 08 09 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30        
להוספת אירוע / סדנא לחץ כאן
סרטונים
מאמרים
סיפורים
שיטות טיפול
רשימת מטפלים
פורומים
לוח מודעות
מודעה מתוך פורום יצירת מציאות -   
הכרת הכלים בשפה החדשה
פורסמה בתאריך: 23/05/2009 17:18
צהרים טובים רמי

תודה על האהבה שאתה מרעיף עלי.
ותודה על שאמרת, זה חשוב לי לדעת שהשיחות שלנו הן נעימות גם לך.

רציתי לענות מייד, אבל בכל זאת הרשיתי לעצמי עוד קצת זמן לעבד את הדברים.

אתחיל מדבריך האחרונים, אכן מרגע ש"נוכחתי" בתוך עצמי,
באמת אי אפשר לחזור אחורה למה שהייתי, כי אני כבר חושבת/מרגישה אחרת.

לדוגמא, בעבר כאשר היה הפחד (איזה שהוא פחד, לא חשוב כרגע איזה בדיוק
אבל מסוג הפחדים העולים בקשרים עם בני זוג)
אזי הייתי "כאילו" מנתחת את הסיכויים והסיכונים, ופועלת כמובן בדרך
שתקטין כל סיכון, ושתגן עלי, מפני מה "שעלול" לקרות (הלא וודאי/בטוח)
וגם מפני תחושת הפחד
או לחילופין, לא הייתי מרשה לעצמי לפחד, ואז הייתי נלחמת בעצמי/בפחד
ושוב הייתי "בוחרת" דרך ללא פחד, אבל זו לא הייתה ממש בחירה
כי לא איפשרתי לעצמי אפשרויות אחרות.

ואילו עכשיו אני מרגישה את הפחד, ואומרת לו "בוא שב איתי"
כאילו מקבלת את עצמי, את זו שגם פוחדת
אבל פועלת אחרת, ובוחרת לזרום, לקבל, גם אם זה באיזור/בתחום (רגשי)
לא וודאי, כלומר שאיני יודעת את התוצאה מראש
וגם איני מכריחה את עצמי להבין/לנחש/לנבא את התוצאות הצפויות

ואני גם מסכימה איתך שאני "בדרך", וזה בהחלט שונה ממה שהרגשתי בשנתיים האחרונות. אז הרגשתי שהדרך היא הדרך למטרה, והמטרה היא שמהר מהר אמצא זוגיות "מתאימה"וכך לא אהיה לבד.
אלא שהמהירות הזו בודאי הובילה אותי למכשולים רבים עם עצמי, להתנגשויות עם עצמי כי לא תמיד היה לי טוב בבית של עצמי, ולא תמיד הרגשתי בעלת הבית
"למחיר" זה היתה "תועלת" והיא שלא תמיד הרגשתי את הלבד. (למרות שהיום אני מבינה שגם זה לא היה אמת, כי היה גם פעמים שהייתי ביחד, אבל בעצם עדיין הרגשתי לבד).

הייתי רוצה לשתף אותך במקצת מהדברים שעברתי/עוברת
וגם אחכ לשאול האם זו באמת המציאות, או שאני אתעורר בעוד רגע?
להסביר כוונתי אתן דוגמא למשל גם הנזירים הבודהיסטים הם מאוד מאוד רגועים, שלווים וחיים במציאות.
אבל, לדעתי זו אינה המציאות באמת, אלא, שהם בעצם מבודדים את עצמם מהחיים, מעימותים, מפיתויים, מתשוקות, מרגשות,
ובעיקר מאהבה ומבן זוג (שזה מקום שדורש התמודדות חזקה)
ושם במקום המבודד רגשית ופיזית, שם הם מרגישים את ההתעלות הרוחנית
ושם הם מרגישים את השלמות עם עצמם
וזו בעצם, כמו שאומרים הילדים שלי, חוכמה על קטנים
כי אם אתה מנותק מהמציאות, ואתה מדמה לך שאתה מבודד על ידי זה שאתה מבודד עצמך אז אתה בעצם לא מתמודד עם המציאות, לא?

וזו שאלתי, אם אני אומרת לעצמי שיש סביבי שפע של אהבה, ושאני מסכימה ומקבלת את כל מה שמגיע, (ומיד אספר לך מה הגיע) האם אני לא מנתקת את עצמי מהמציאות הפיסית, ממה שיש/שקיים באמת, ומספרת לעצמי סיפורים כדי שארגיש טוב יותר?

אז מיד לאחר שהצעת לי את התרגיל, פנה אלי החבר לשעבר, נפרדנו לפני שנה בדיוק (היה החבר הראשון לאחר גירושי, היינו חברים כחצי שנה בערך, )
במהלך החצי שנה אחרונה הוא שמר איתי על קשר, והיה מתקשר מדי פעם לשאול לשלומי, היה משתף ומספר על עצמו (שהוא מאוד התפתח בחצי שנה אחרונה, ושהוא השתתף במספר סדנאות של מודעות עצמית), גם סיפר שהוא נמצא בזוגיות. בכל שיחה הוא היה אומר שהוא אוהב אותי מאוד,
ושאני אדם מאוד מיוחד בשבילו, וללא קשר לחברה שיש לו. תמיד היה מציע שנפגש.

בשבוע של התרגיל, הוא התקשר וסיפר שאביו חולה ושהוא מאוד פוחד (הוא בן יחיד) וגם אביו מאוד פוחד.
ניהלנו שיחה ארוכה, שבה הצעתי לו לקבל את המציאות, לא להתנגד למציאות ולהכיר בכך שאביו (מאוד מאוד מבוגר) הגיע למקום הזה, ומשום כך לפעול אליו ולהגיב בדרך אחרת, ולעזור לאביו בדרך זו שיביע הרבה הרבה אהבה אליו, וזה ייתן לו בטחון לעבור את הימים הקשים.
למחרת אביו התאשפז והלכתי לבקרו, וגם אז הצעתי לו אותה אלטרנטיבה למחשבות המפוחדות על אביו.
למחרת לפנות בוקר הוא התקשר אלי ואמר שמצבו של אביו הדרדר ושהוא מפחד.
מיד הצעתי שאבוא להיות איתו, ומבלי להיכנס לפרטים ארוכים הייתי שם בשבילו ובשביל אביו עם המון המון אהבה עד אשר אביו נפטר אחהצ.

במקום הזה הרגשתי המון המון אהבה, אותו שפע של אהבה שיש לי לתת, ובאמת עטפתי אותו באהבה, אותה אהבה שדיברת עליה באחת התשובות, ללא אגו,
ללא השאלה האם אני אקבל בחזרה? מה אקבל בחזרה? וכד'
הרגשתי, והגבתי בתעוזה ולא נתתי מקום למחשבה/לפחד - מה יהיה? הרי יש לו חברה?

בשיחות שהיו לנו במהלך הימים האחרונים, כאשר אמר לי שהוא מבולבל רגשית.
שהוא יודע שהוא אוהב אותי אבל כנראה אוהב גם אותה.
אין לי ספק באהבתו אלי, ואולי גם לחברה.
בשיחות אלו אמרתי לו שאני מרגישה את מה שאני מרגישה ללא צורך ממנו למענה, וכך באמת הרגשתי.

שאלתי הראשונה
אז כאן, במקום שאני עומדת ומסכימה לקבלאת מה שיש, את המציאות
אני שואלת האם זה שאני מתמלאת מעצמי בשפע האהבה וגם יכולה להעניק ממנה
אינה גורמת לי לא לראות את המציאות כמו שהיא
והמציאות כמו שהיא שהוא כרגע בזוגיות (לא משנה אם מחר לא יהיה)
אלא אתה דיברת על מה שיש כאן ועכשיו, במציאות

שאלתי השנייה נוגעת לכך שבכל הסיטואציה הזו, לא בדקתי בכלל, את אותם
הדברים שפעם הייתי בודקת, כמו למשל:
האם זה מתאים? האם הוא מתאים?
האם אני בכלל רוצה קשר איתו?
האם במקרה הזה להמשיך להסכים לקבל?
איך מרגישים שהדבר שאני מסכימה לקבל הוא נכון בשבילי? וכו'
האם כל השאלות האלו באות כעת כי אני במקום של אי וודאות?

אני עדיין בין השפה הישנה שהיא אוטומטית אצלי, לבין לימוד השפה החדשה
שבה איני יודעת עדיין את כל הכלים
עכשיו בשפה החדשה עדיין לא מיומנת מה בודקים, איך בודקים מה
מתאים לבית? איך בודקים מה רוצים להכניס לבית?


תודה
גלי
גלי
בהודעה זו צפו 3 אנשים
   
אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו