|
|
|
מה שמחכה "מעבר לפינה"
פורסמה בתאריך: 04/04/2011 22:21
ערב טוב ליאת,
אני שמח לפגוש בך כאן.
עולה אצלי, שיתכן ואת חווה חשש מלהרגיש.
ויתכן וההמנעות מהרגש,
היא שהשאירה בעברך תחושה "חלולה".
אז את למדת כיצד להדחיק רגשות
ובמקום להרגיש חיה,
חפשת ריגושים.
לגבי המשפחה, ובמיוחד הילדה,
אינך מוכנה לא להרגיש,
ואז נראה שאת משליכה עליה
את הפחד שלגבי עצמך הצלחת להדחיק,
אם גם במחיר תחושה חלולה.
יתכן ובשיחה טיפולית כזאת או אחרת
תוכלי להביע ואולי לשחרר
ולרפא את הפחדים,
שחווית אולי כילדה, ואולי אפילו תינוקת,
ואולי תוכלי לראות שעכשיו,
את כבר לא חסרת אונים
ופגיעה כמו שחווית את עצמך כילדה,
ולפיכך תוכלי
לחוות יותר שליטה ועוצמה,
ואולי אפילו לראות שהחלק
שלך בגידול הילדה,
קטן ממה שנדמה,
ולפיכך ככל שאת מתאמצת לעזור לה,
את רק יוצרת מציאות
שבה כאילו קשה לגדול,
מה שלא ממש מדוייק, מאחר והטבע שלנו
הוא לגדול ולהתעצם.
במקביל,אם מתאים לך, אולי תוכלי
ללמוד להפעיל את הרגש,
וכך ללמוד לחיות במליאות.
או במילים שלך למצוא טעם בחיים.
וזה יכול להיות דרך עיסוק
באמנות כזאת או אחרת,
ויכול להיות דרך ללמוד
לחיות ברגע הזה,
שזה אומר להרגיש ולאהוב את
מה שקורה עכשיו.
וזה אומר לוותר על חיים
בעבר ובעתיד, שהם אינם באמת חיים,
מאחר והחיים מתרחשים עכשיו,
ופשוט להתאהב
במה שיש\במה שקורה.
אם הדברים נגעו בך,
שאלי שאלות ואשמח מאוד לשמוע אותך,
ואז להרחיב,
להסביר ולהוסיף.
שלך
רמי
| | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 33 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
