|
|
|
"ואני התבאסתי על זה"
פורסמה בתאריך: 26/08/2012 11:32
בוקר טוב, ותודה על
המילים היפות.
דבר ראשון אין אנו יודעים באמת מדוע קורה דבר,
וברור למשל שההתבאסות לא נובעת מזה שלא חבקו
אותך ברגע מסויים או שלא שאלו אותך מה שלומך,
אלא מכך שאת רצית את אלו,
ומאחר וזה לא קרה, התאכזבת
וכעסת.
ומכאן אפשר לראות את הטעות
בתקשורת שמביאה לאי הבנה.
במקום לתת לעצמי רגע ולהבין
מה אני רוצה,
ואז פשוט לתקשר את זה,
קפצת שלב אחד קדימה בדיאלוג
עם עצמך.
את שמחת לראות אותו,
ויכולת לבטא את זה, באופן שמתחשב
במצבו באותו רגע.
במקום זאת העדפת להאמין
לאמונה פנימית בסגנון:
"אני לא ראוי לאהבה"
ולחפש "הוכחה ב"מציאות"
לאמונה הזאת.
לשם כך המצאת "רצון" שאינו
אפשרי מאחר והוא ניסיון
לתפעל ללא מילים אדם אחר,
שמישהו צריך לחבק אותך
או לשאול מה שאת ממחיזה
עבורו,
וכאשר רצון זה לא התממש,
(כמובן, מאחר והוא בלתי אפשרי)
את משיגה את מה שבאמת רצית
(לאשר את האמונה ולהרגיש
נבגדת וכועסת).
וכאן נשאלת השאלה:
האם את מוכנה לשנות את העולם
מגיהינום לגו עדן?
ואם את מעוניינת ללכת בכוון הזה,
יש לשנות את האמונה הפנימית הנ"ל.
וזה קל מאוד, מאחר ואם
אנו מתחילים בשינוי, מיד אנחנו
יכולים לראות "הוכחות" מסוג
שונה.
למשל שאהובי למרות טעויותי,
ולמרות כעסי התכוף,
רואה בי משהו נפלא,
וממשיך להגיע ולאהוב
אותי.
ואני נעשה מודע לרגעים הטובים
שכמובן נמצאים,
למרות שאנחנו נטינו להיזכר
רק באלו שהוכיחו את מה שרצינו
להוכיח בעבר.
ואז נוכל להישתמש ברגעים
מלאי אור אלו
כהוכחה לאמונה החדשה שנוכל
לפתח,
שאנו שרויים באור ופוסעים
בנתיב הזה ביחד.
באהבה
רמי | | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 35 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
