טבעי,חלום, חלומות, חלימה מודעת, חושים, שינה, תחושה, יונג, פרויד, קארל גוסטב יונג, תת מודע, לא מודע, ארכיטיפ, פרסונה, פרויד
לדף הבית שיטות טיפול סרטונים מאמרים סיפורים
חפש מטפל לוח מודעות צור קשר פורומים לוח אירועים
פרסום באתר
מה את/ה מחפש/ת?  
 
חפש/י מטפל עפ"י סימפטום או עפ"י התמחות: - -
לוח אירועים טבעי
<< יוני 2019 >>
א' ב' ג' ד' ה' ו' ש'
            01
02 03 04 05 06 07 08
09 10 11 12 13 14 15
16 17 18 19 20 21 22
23 24 25 26 27 28 29
30            
להוספת אירוע / סדנא לחץ כאן
סרטונים
מאמרים
סיפורים
שיטות טיפול
רשימת מטפלים
פורומים
לוח מודעות
יונג על החלומות
תאריך פרסום: 31/01/2008
ונפתח בציטוט היישר מפי הדובר.
"אינני יודע כיצד מופיעים חלומות. מסופקני אם דרכי בטיפול בחלומות ראויה להיקרא "שיטה". אני שותף לכל הדעות הקדומות של קוראי נגד פתרון חלומות בשל היותו תמצית של אי-ודאות ושרירותיות. אבל מצד שני, אני יודע כי אם נהרהר בחלום זמן רב די הצורך ובתשומת-לב רבה די הצורך - אם נעכל אותו ונהפוך בו שוב ושוב - כמעט תמיד נפיק ממנו משהו. אותו משהו אין פירושו שנוכל להשתבח בצביונו המדעי או להעמידו במבחן ההיגיון, אבל יש בו משום רמז מעשי וחשוב המלמד את המטופל מה הכיוון שהלא-מודע שלו פונה אליו."
 
קארל גוסטב יונג
 
בשונה מפרויד שהיה רופא שהדגיש את הגורם הביולוגי יונג הדגיש את הגורם הרוחני וההתפתחות הרוחנית של כל אדם.
"התפתחות נפשית באדם אינה עולה מתוך ההבשלה הביולוגית בלבד ומוקדה העיקרי הוא בהתפתחות הרוחנית של האדם".

קארל גוסטב יונג חלם ב1909 חלום שגרם להולדתה של תיאוריה חדשה בתחום הנפש וחקר החלומות בפרט.
להלן החלום:
"הייתי בבית שקודם לכן לא הכרתי אותו. בית בן שתי קומות. היה זה "הבית שלי". מצאתי את עצמי בקומה העליונה, במקום שבו היה מין סלון מרוהט ריהוט עתיק ועדין בסגנון רוקוקו. בתוך כך חדרה למוחי ההכרה שאינני מכיר את מראה הקומה התחתונה. ירדתי במדרגות לקומת הקרקע. כאן הכל היה עתיק יותר והבחנתי שחלק זה של הבית הוא מן המאה החמש-עשרה. הריהוט היה מימי הביניים. הרצפה היתה מרוצפת אריחים אדומים. הלכתי מחדר אל חדר כשאני מהרהר: "עתה אני חייב לחקור את הבית כולו". הגעתי לדלת כבדה ופתחתי אותה. מאחוריה גיליתי גרם מדרגות עשוי אבן שהוליך למרתף. הוספתי לרדת ומצאתי את עצמי בחדר יפה, מקומר, שנראה עתיק מקודמו. כשבחנתי את הקירות ואת הטיח נוכחתי שהחדר נבנה בתקופה הרומאית. התעניינותי גברה. הפניתי את מבטי אל הרצפה. היא היתה מרוצפת משטחי אבן אשר באחד מהם היתה קבועה טבעת ברזל. כשמשכתי בטבעת, התרוממה האבן ושוב ראיתי גרם מדרגות , שהוביל למטה למעמקים. הוספתי לרדת ונכנסתי למערה נמוכה חצובה בסלע. הרצפה היתה מכוסה אבק ובאבק היו מפוזרים שברי כלים ועצמות. היתה זו ככל הנראה מערה  פרהיסטורית. גיליתי שם שני שלדי אדם במצב התפוררות. התעוררתי."
 
יונג הסיק מכך את קיומו של התת המודע הקולקטיבי אותו ניסה לתאר בציטוט הבא:
"אילו ניתן לנו להאניש את הלא-מודע, אולי היינו קוראים לו אדם קולקטיבי, המצרף יחדיו את המאפיינים של שני המינים, החורג מעבר לנעורים ולגיל, ללידה ולמוות, המחזיק בניסיון אנושי בן מיליון או שני מיליון שנים, והנחשב לפיכך כמעט כבן אלמוות. אילו התקיים יצור כזה, חזקה עליו שהיה מתעלה מעל לכל תמורה ארעית; ההווה לא היה אומר לדידו פחות או יותר מכל שנה במאה הראשונה לפני הספירה; חלומותיו היו עתיקי-יומין, ובזכות ניסיונו שאין ערוך לו היה מחונן בכוח חיזוי חסר כל תקדים. יצור אשר כזה היה חווה תקופות חיים רבות לאין ספור של הפרט, של המשפחה, של השבט, של העם, ותחושת החיים אשר בקרבו היתה מקצב הצמיחה, הפריחה והחורבן.
לרוע המזל - ושמא נאמר, למרבה המזל - כל הדברים הללו אינם אלא חלום. לכל המועט נראה לנו כי הלא-מודע הקולקטיבי, זה הנגלה לנו בחלומותינו, חסר כל מודעות ביחס לתוכן שלו עצמו... יותר מכך, הלא-מודע הקולקטיבי אינו נראה כאדם אלא כדבר-מה הדומה לזרם בלתי פוסק או אולי לאוקיינוס של מראות ודמויות הנסחף אל תוך המודע שבחלומותינו"
 
במאמצי פיתוח התיאוריה שלו הוא הרחיק לתרבויות "פרימטיביות"
כדבריו "אני מבין את אירופה, את הבעיה הגדולה ביותר שלנו רק כאשר אני רואה היכן שאני כאירופאי לא מתאים לעולם הזה." ועוד:  "הידע שהעסיק אותי ואשר חיפשתי לא היה בנמצא במדע של אותם ימים. היה עלי לעבור בעצמי את ההתנסות המקורית ויותר מכך לנסות לזרוע את התוצאות באדמת המציאות".
 
יונג למשל הוקסם מהמאנדלות עקב המודל של האישיות וחלקי האישיות המבקשים איזון ומשמעות.
אחדות הנפש חייבת לכלול מרכיב של פתיחות לחלק הרוחני של האדם ושל היקום ומציאת משמעות לקיום.
 
יונג טבע את המושג ארכיטיפים שמופיעים בכל התרבויות והאוניברסליות שלם מעידה על כך שמקורם בתת המודע הקולקטיבי.
אחד החשובים שבהם הוא ארכיטיפ האם - המגוננת המזינה הכל יכולה. ולעומתו ארכיטיפ הילד שהוא העתיד התקווה הציפיה ההתחדשות השעשוע והקלילות.
 
הצל - ארכיטיפ של כל מה שאינו מוכלל בעצמי המודע של האדם. כל מה שאינו אני . בדרך כלל נושא השלכות שליליות וצץ בחלומות.
מי שרוצה לקבל מושג על הצל שלו שיכתוב שמות של שלושה בעלי חיים שהוא מתעב ומה הוא מתעב בהן ולאחר מכן יביט ברשימה ויראה את כל מה שהשליך החוצה מהאישיות שלו.
את הפחדים השנאות וההשלכות הלא נעימות שהוא משליך על הזולת.
כל הפוסל במומו פוסל ואכן בדיוק לזה הכוונה.
 
הפרסונה - האני המזוייף, העצמי מתגאה בה ומפתח אותה בהתאם לציפיות ולדרישות החברה מסביבו.
משעשע לנתח חלום שבו הצל צץ לפרסונה ברגעים הכי לא מתאימים, למשל, מלך רב רושם - הפרסונה שצץ מולו הומלס שמתעקש לרדוף אחריו ולבקש ממנו נדבה - הצל.
 
או נואמת מוכשרת שעולה על הבמה ומגלה שהקול שלה נעלם ואיננו ובמקומו יש צפרדע גדולה על הבמה.
ציטוט נוסף: "אדם אינו חולם, אדם נחלם אנו מתנסים בחלום, אנו המושאים"
וכן: "אין סמל חלומי שאפשר להפרידו מן האיש החולם אותו, ואין שום חלום שאפשר לפרשו באופן ישיר או חד-משמעי".
 
כלומר על פי יונג כל פריט בחלום מייצג את נפשו של החולם עצמו.  את המאבק  שלו לאינטגרציה למשל או הנסיון לשמור על איזון מחודש בגילאים מסויימים האיזון מופר הורמונלית או בשל תנאי החיים למשל בגיל ההתבגרות או במעבר להורות או במשבר גיל העמידה או עם הזיקנה ולמעשה כל משבר מאיץ את חיי הנפש המתבטאים במגוון סמלים בחלומות שמבקשים התרה ומבקשים לסייע בתהליך הבניה והארגון מחדש של יסודות האישיות.
למשל נושא השיבה הביתה יפורש על ידו כנסיון של העצמי לתת הכוונה וסיוע לנפש שסבלה אובדנים שונים ונמצאת מול תהליכי פירוק במטרה להגיע למצב של איזון מחודש ואינטגרציה .
 
מאחר והחיים הם תהליך של שינוי מתמיד הסמל הזה של שיבה הביתה יכול לסמל רצון לנוח מהצורך להסתגל רצון לחוש מוגנות ובטחון מחודשים ולהוריד ברמות המתח והאיום שנוצרו עם השינוי שנוצר בעקבות הגיל למשל.
 
יונג האמין ביסוד שמבקש להבריא ולהשיג איזון בנפש האדם ונתן אמון רב ביכולת הנפש לרפא את עצמה.
 
ציטוט נוסף:
"מעולם לא יכולתי להסכים עם פרויד כי החלום הוא "פאסאדה" שמאחוריה חבויה משמעותו של החלום - משמעות ברורה וידועה, אבל באורח מרושע, אם אפשר לומר כך, נמנעת מן התודעה. לדידי, חלומות הם חלק מן הטבע, שאינו מסתיר שום כוונה להוליך שולל אלא מבטא דבר-מה במיטב היכולת, ממש כשם שצמח גדל כמיטב היכולת או כשם שחיה מחפשת את מזונה כמיטב היכולת."
 
שני ארכיטיפים נוספים הם דימוי הנשיות או הגבריות שיש לכל אדם בהתאם למכלול הנסיונות והחויות שיש לו עם בני המין השני.
אנימוס יכול להופיע בחלומות כגבר או כחיה שמייצגת כוח עוצמה או ההיפך חולשה ונטישה . תלוי במה שהחולם כולל תחת הכותרת גבר וגבריות.
אנימה יכול להופיע בחלומות כאשה או כחיה שמייצגת פיתוי מסתורין או רגשות וחמלה או כוח ושתלטנות תלוי מה מופיע אצל החולם תחת הכותרת אשה ונשיות.
 
את הארכיטיפים הללו פיצל יונג בהמשך לכמה דמויות שיופיעו :
  • אנימוס: אבא,זקן חכם, לוחם, נער שעשועים.
  • אנימה: אמא, מדונה או זקנה חכמה, אמזונה, נערת שעשועים.
למשל נערה בגיל ההתבגרות יכולה לראות בחלומה הופעת חתלתולה משתעשעת שנוהמת ומגרגרת בהנאה. והדבר עשוי לייצג עבורה את הולדת המיניות הנשית שלה שהיא חווה במפתה כמתענגת וכקלילה לעומת זאת נערה מתבגרת יכולה לחלום על נחש גדול ותוקפני שזוחל לרגליה ולגרום לה לזעוק באימה . והדבר יכול לגלם בעיניה נשיות פצועה או מאויימת.

לסיכום
למרות המחלוקת הגדולה שנוצרה אי אז בין פרויד ותלמידו יונג כיום ברור כי שתי התיאוריות משלימות ומעשירות זו את זו ואותנו בבואנו לבקש פירוש הולם לחלום או לסמל כזה או אחר. וככל שאוצר המילים שלנו מתרחב ומאגר הסמלים נעשה קריא יותר גם החלומות מקבלים מימדי משמעות נוספים ומרתקים יותר.
ארכיטיפים רבים ניתן למצוא בסיפורי עמים ובאגדות שעברו מדור לדור.
 
לסיום שני ציטוטים נוספים
"שפת הסמלים היא השפה הטבעית של הנפש ומכאן הקרבה ההדוקה שבין האומנות לבין הפסיכולוגיה"
"בלא הכרת מורשת התרבויות הטבועה במעמקי הלא-מודע של כל יחיד, לא ניתן להבין את עולמנו הפנימי על רבדיו השונים"