עונת הרימונים החלה וכבר אפשר לראות  בשווקים ובחנויות את הפרי הורוד-אדום המדהים הזה וזה הזמן להזכיר ולמנות את תכונותיו.

 

הרימון PUNICA GRANATUM הינו פרי המכיל שפע גרעינים עסיסיים ובגלל טעמו הערב, כושר עמידותו לזמן רב ותכונותיו תרפויתיות הוא היה מבוקש ושימש למאכל ומסחר כבר בימי קדם.

 

הרימון הוא אחד משבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל, סימל חוכמה, יופי שפע ופריון יופיו של הפרי ופרחיו שימשו כסמלים דתיים, לעיטור בנינים, מטבעות וקישוטים שונים.

בנוסף, הוא מכיל צבען חום ומכתים את הבגדים והידיים, הוא שימש כחומר גלם לצביעה, ולעשית דיו.

 

בעקבות מחקרים שביססו את ערכו הרפואי של הרימון עלתה קרנו בשנים האחרונות והחלה שוב עליה בצריכתו.

הרימון מכיל ויטמינים ומינרלים שהעיקריים הם: ויטמיניC, K ,B5, E  ,אשלגן, נתרן, זרחן, סידן.

מכיל טאנינים-פוליפנולים-שהם בעלי פעילות מכווצת (אסטריג'נטית) ומכאן השימוש שנעשה בו לטיפול בשלשולים, טחורים, פצעים וכוויות.

 

בפרסומים מדעיים רבים גילו שהטאנינים עוברים מטבוליזם בגוף ונוצרת מהם חומצה אלגית (ELLAGIC ACID) שמונעת יצירת רדיקלים חופשיים ובכך עשויה לעכב או למנוע התפתחות של תאי סרטן עור, שד וערמונית הניסויים נערכו בעיקר על עכברים.

 

הרימון עשיר בנוגדי חימצון חזקים פי כמה וכמה מאשר בתה ירוק ויין אדום והם למעשה שומרים על כלי הדם וכך מונעים מחלות לב וטרשת עורקים.

בפקולטה לרפואה של הטכניון נמצא שהפוליפנולים נקשרים ל LDL (כולסטרול הרע) ומעכבים את חימצונו וע"י כך עשויים לעכב התפתחות טרשת עורקים ולסייע בהורדת יתר לחץ דם ע"י הורדת פעילות אינזים (ACE) המשפיע על לחץ הדם.

במחקר נוסף נמצא שמיץ רימונים מעכב גם סוג של חלבון שגורם לנזק בסחוסים במחלת אוסטאוארתריטיס.

כמו כן, יש לו כנראה גם השפעות במניעת זיהומים נגיפיים ובקטריאליים.

 

המצרים הקדמונים היו רוקחים ממיץ הרימון והקליפה תרופה נגד תולעי קיבה.

הרמב"ם מציין שבקליפת רימון משתמשים לעצירת דימום מפצעים ובמיץ הרימון לעצירת שלשול ולהקלה על בחילות וכאבי ראש משיכרות והקליפה - מרפאה מחלות עור.

רופא בשם דונולו (913-982) טיפול בדלקת גרון ע"י מיץ רימון.

יהודי מרוקו מוסיפים לקליפת רימון טחונה חלמית, שמן זית וסוכר ענבים לטיפול בדיזינטריה.

יהודי תוניס עושים מרתח מקליפות רימון, ליקוריץ, חלמית, קימל וזרעי פשתן לטיפול בישבן אדמומי של תינוק.

 

התימנים היהודים מערבבים חינה עם אבקת קליפות רימונים לצביעת השיער ונגד קשקשים.

יהודי בבל השתמשו בפרחי הרימון לטיפול במחזור לא סדיר, דלקות חניכיים, דלקות עיניים ושלשול.

באבקת קליפת הרימון השתמשו כטלק לטיפול בפצעים וגרגור בחלל הפה לבעיות חניכיים.

בנוסף ליתרונותיו הבריאותיים פרי הרימון זוכה לעדנה כמרכיב נפלא במאכלים רבים, כקישוט, כמשקה או כסירופ מרוכז ומוסיף טעם ויופי. גם תחום הקוסמטיקה גילה את יתרונותיו כמרכיב אנטיאוקסידנטי מונע הזדקנות מוקדמת של העור ומשקם קולגן.

 

בריאות מיטבית
דורית שור-נטורופתית מוסמכת.