|
|
|
הי שי, איזה יופי שאתה לא מסכים - מאפשר מגוון דעות בעולם אבל תרשה לי לעורר עוד את המחשבה
פורסמה בתאריך: 27/08/2007 23:47
קודם כל, תודה על התגובה המושקעת!
שנית אתחיל ואומר שמאוד אהבתי את הפסקה האחרונה שכתבת, זו שמדברת על בדיקה מתוך ניסוי והתאמה אישית לנו. ויפה אמרת שלא כל שיטת תרגול מתאימה לכל אחד, ועלינו להיות בהתבוננות כאשר אנו במקום מסויים ולבדוק כל הזמן אם הוא מתאים לנו.
שלישית
אמשיך ואומר, כי המאמר אינו פרופגנדה לצמחונות אלא זוית ראייה.
אבל נחזור רגע ונדבר על אהימסה
אהימסה כמו שגנדי קרא לה היא כמו להב חד, שאנחנו מהלכים עליו ברוב עדינות שכן קל להחליק לצדדים...
כשאני חושבת על אהימסה אני כמובן מסתכלת על זה בהיבט רחב, של דיבור, ועשייה וכתיבה ובמקורן כמובן המחשבה, אן הכוונה.
ולהיבט התזונתי, כיון שהמאמר עסק בתזונה -
ברגע שנעשיתי מודעת לסבל שנגרם על מנת שאני אוכל לאכול בשר, כבר לא יכולתי להתעלם מהידיעה הז..
כמו שברגע שראיתי ארנבות במעבדות של אוניברסיטת תל אביב ללא קרקפת עם מוח חשוף, והבנתי את משמעות המשפט ניסויים בבעלי חיים, גם כבר לא יכולתי להתעלם מזה.
הבחירה שעשיתי, יחד עם האפשרות להיות יותר קלה, במזון יותר סטווי, בתרגול ובמדיטציה, הביאו אותי לבחירה של צמחונות.
בספרים כמו הבהגווד גיטא נאמר שלא מספיק להיות צמחוני, עליך להקדיש את מזונך לקרישנה - על מנת להמנע מיצירת קרמה...
אז אני לא מכינה פרסדם אבל אני גם חושבת יותר על משמעות הדברים שאני עושה.
כן זה אכן כלי, ואני חושבת (אני לא יודעת אם השתמע מכך) שבאמת האלמנט שהדגשתי במאמר הוא התודעה או הכוונה בשעת הכנת המזון.
ובדרך ללהיות כלומר בקיוליה, או במצב של חופש מוחלט, כמו שכתב קרליבך,ישנה גם הרבה עשייה. הרבה טאפס.
גם היוגים של הודו, נותנים דעתם (ע"ע ג'אינים שממש מקפידים לא לדרוך או לבלוע חרק). יש דרגות שונות על הסקאלה..
כמו שהתרגול עצמו הוא עשיה. ובעיקר מודעות...
למי שלא ראה את המאמר המקורי, הנה לינק למאמר...
http://www.tivei.co.il/site/Site_ArticlesView.asp?ID=12
| | | מנהלת קהילת יוגה. שיהיה יום מקסים לכולם! www.ashtanga-yoga.co.il | | | בהודעה זו צפו 35 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
